HYUNLIX | אף אחד מלבדך

205 16 2
                                    

הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

אחרי יום עבודה קצר, החליטו היונגין ופליקס להיפגש בביתו של פליקס כדי ללמוד למבחנים הקרבים באוניברסיטה שלהם.

בדרך חזרה מהעבודה פליקס התכתב עם היונגין והחליט לחכות לו בכניסה לבית שלו. הוא שאל אותו כמה זמן יהיה עליו לחכות לו וזה השיב כי הוא יהיה אצלו בתוך כמה דקות.


פליקס יכול היה להיכנס לביתו ולחכות לחברו בפנים, אולם משום מה, העמידה הממושכת בשמש החמימה גרמה לו להרגיש טוב. מבלי ששם לב, היונגין הופיע על ידו כשהוא שעון על רגליו ומתנשף בכבדות. "הגעתי... בדיוק בזמן." אמר תוך כדי שהתנשף. "היונגין!" קרא פליקס בשמו של חברו בשמחה. "לא היית צריך למהר לכאן." הוא הניח יד על גבו של חברו וליטף אותו כדי להרגיע את נשימותיו הכבדות. "כמובן שהייתי צריך. הבטחתי שאגיע בזמן, לכן הגעתי." היונגין הביט בפליקס ברצינות. הצעיר הרגיש את לחיו מתחממות כתוצאה מהמבט הרציני של היונגין בו. "בוא, היכנס." אמר פליקס וכחכח בגרונו. הוא הסתובב קדימה כדי להתחמק מקשר עין מביך עם היונגין ופתח את שער הכניסה לביתו, מורה לחברו להיכנס לביתו אחריו.

***

ברגע שפתחו את ספרי הלימוד, השניים למדו ברצינות. הם שקעו בתירגול החומר, עד שפליקס הרגיש שהוא אינו מסוגל יותר לפתור תרגילים. הוא נשען על ידו ובהה במחברת שלו תוך כדי שחשב לעצמו דברים ושירבט ציורים. מעניין מה היונגין חושב. האם הוא גם מרגיש מוזר לשבת ככה ביחד, בשקט? ליבו של פליקס דפק בחוזקה כשהעביר מבט מהיר על היונגין ובחן אותו. אני תוהה אם אני היחיד שמרגיש ככה.

"פליקס." היונגין קרא בשמו של הצעיר וגרם לו לקפוץ במקומו. "כ-כן?" פליקס הרגיש את פעימות ליבו מתגברות מהבהלה הפתאומית. "לגבי אתמול..." התחיל לומר. "הדרמה שצפינו בה הייתה מאוד מעניינת." אצבעותיו של היונגין התקרבו לאצבעות של פליקס והתחככו בהן. "אני ארצה לצפות בדרמה הזאת שוב יחד איתך." אצבעות ידיו הארוכות של היונגין תפסו בעדינות כמה מאצבעותיו של פליקס ושיחקו בהן. "אני אשמח." השיב הצעיר כשהוא מביט באצבעותיו של היונגין משחקות בשלו. הוא לא הבין מדוע היונגין מדבר לפתע על הדרמה המוזרה מאתמול. כל מה שהיה בה היה רק נשיקות ורגעים קיטשים.

"היונגין... מה אתה עושה?" שאל הצעיר וצחק כשהיונגין תפס את הטבעת שעל אצבעתו.

"אני חושב שאני זה שצריך לשאול את השאלה הזאת." השיב היונגין, אך הדבר שאמר היה מוזר. הוא נגע בפליקס בצורה פלרטטנית שכזו והוא זה שאמור לתהות מה קורה כאן? פליקס טלטל את ראשו מצד לצד. הוא לא רצה למלא את ראשו במסקנות מוזרות לגבי מה שקורה כאן. הוא נאנח וחזר להישען על ידו הפנויה.

Stray Kids | oneshotsWhere stories live. Discover now