Stray Kids | oneshots

MINSUNG | משחק מקדים

הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

נקודת מבט גיסונג:

השעה הייתה שעת לילה מאוחרת.
מינהו ואני הסתובבנו לבדנו במסדרון הרחב, לבושים בפיגמות או לפחות בסוג כלשהו של פיגמות. לבשתי את מכנס הפיגמה האדום המשובץ שקיבלתי לחג המולד ומינהו היה לבוש בתחתונים בלבד, כמו תמיד. אני לא יודע מה עבר על מינהו ברגע בו נתקלנו אחד בשני בכניסה לחדרו, אך הוא נראה חרד. הוא חרק את שיניו והביט בי בעיניים כהות, בוערות וממוקדות, לא מסיר את מבטו ממני אף לא לרגע אחד. ניסיתי לנחש על מה חשב לעצמו כשהסתכל עליי בצורה כה ארסית, ובאותו הרגע בו שאלתי את עצמי זאת, קיבלתי את התשובה.

מינהו התקדם לעברי. הוא תפס במפרק ידי ומשך אותי אחריו אל תוך חדרו החשוך. הוא הושיב אותי על המיטה והניח את כפות ידיו על כתפיי, מוּרֶה לי להישאר ישוב כשנישק אותי והחדיר את לשונו הסקרנית אל תוך פי, מנחש מה אכלתי קודם לכן. "שתית יין ואכלת... שוקולד מריר?" שאל מינהו בגבות מורמות ואני הנהנתי בתגובה. "לא הצלחתי להירדם אז פינקתי את עצמי." מינהו פער את עיניו בהתנשאות. "לזה אתה קורא פינוק?" אמר וגיחך מינהו כשהסתכל עליי בסלידה. "אתה רוצה לקבל פינוק אמיתי?" הוא שאל והרים את סנטרי באגודלו ובאצבעתו המורה, לא מותיר לי ברירה אלא להביט הישר אל תוך עיניו שבהו בי חזרה במבט רציני. בלעתי את רוקי בלחץ. חששתי ממנו אך באותה נשימה רציתי בו עד כדי שיגעון. כנראה שמבט עיניי אמר הכל, כיוון ולא הספקתי להגיב ומינהו כבר הפיל אותי על מיטתו והתמקם מעליי. "אני אראה לך מה זה פינוק אמיתי." מינהו תפס את מכנסי הפיגמה האדומים שלי ומשך אותם ממני יחד עם הבוקסר שלבשתי. מיד לאחר מכן תפס את שתי רגליי והרים אותן מעלה. הוא הניח אותן על כתפיו וקיבל זווית מושלמת אל איברי המוצנעים. הרגשתי חשוף יותר מאי פעם ולא יכולתי לעצור את עצמי מלצרוח עליו. "ח-חכה רק ר-רגע..!" צעקתי ומיד ניסיתי להסתיר את איברי מפניו. "הפוזה הזאת מביכה מדי..." אמרתי והמשכתי לנסות להסתיר את איברי, אולם מינהו תפס והעיף את ידיי אשר הסתירו את איברי המוצנעים מעיניו הצמאות. "זה לא שלא ראיתי אותך ככה כבר בעבר." הוא אמר ונישק את הרגל שלי, גורם לי לרעוד מהתחושה המדגדגת של נשימתו החמה על עורי החשוף. "זה לא משנה." משכתי בכתפיי. "הדרך בה אתה רואה אותי כשאני ככה... זה מביך יותר משאני יכול לשאת." הטתי את ראשי אל הצד בבושה, מנסה להימנע מכל קשר עין איתו. "גיסונג..." הוא קרא בשמי בקולו העמוק וליקק את אצבעתיו לפי שנגע בכניסה לישבני. "האצבעות שלך קפואות-" אמרתי והשתנקתי במקומי כשדחף אצבע אחת פנימה. "תירגע ותשתדל להתרגל." אמר ונישק את הרגל שלי שוב. "אני מכניס עוד אחת." הודיע ואני הנהנתי. קימרתי את גבי ונאנחתי בלחש כשהרגשתי את אצבעתיו ממשיכות את דרכן פנימה לתוכי. "אהמ!" גנחתי. אף על פי שהיינו בחדר לבדנו, ניסיתי למתן את גניחותיי כמה שרק אפשר למרות תחושת האצבעות שגרמה לי להרגיש מוזר בכל פעם מחדש כששכבנו. עם כל מאמצי במטרה להשתיק את גניחותי, מינהו נגע בנקודה אקראית בתוכי שגרמה לי לזנק ממקומי ולגנוח. צמרמורת מענגת עברה בי והלהיטה כל חלק בגוף שלי, שהתרגש מהמגע המענג בנקודה האקראית. משהו נפעם בתוכי מההרגשה הטובה שנבעה מאותן הנגיעות בנקודה והפה שלי לא יכול היה לשלוט בעצמו. פלטתי גניחות בצלילים גבוהים כל כך, כאלו שמעולם לא ידעתי שיכולתי להפיק. "לא ידעתי שאתה יכול להגיע לגבהים האלו." אמר מינהו וציחקק. "כל יום לומדים משהו חדש עליך." עצמתי את עיניי, אך יכולתי להרגיש את חיוכו של מינהו כשדיבר. החיוך המעצבן הזה שלו רק גרם לי להאדים עוד יותר. "ת-תפסיק. אל תזיז כלום. אני מרגיש שאני-!" דבריי נקטעו כשמינהו לחץ על אותה הנקודה שוב בחוזקה רבה יותר מהפעמים הקודמות. השתנקתי במקומי בבהלה. דמעות נקוו בעיניי ואיברי דלף כשפי פלט גניחות מעומעמות מהצמרמורת שעברה בגופי. אם הוא ימשיך ללחוץ על אותה נקודה, אני אגיע לשיא שלי אפילו מהר יותר ממה שחשבתי שיקח לי.