בחדר המלון, שכבו הבנים יחד על המזרון הכחול. אחד כבר ישן כשהשני ניסה להירדם.
בנואשות הסתובב מינהו מצד לצד, משתדל לא להעיר את גיסונג שישן לצידו. הזמן חלף במהירות כשניסה להירדם, אך לא משנה מה, גופו לא נכנע לעייפות. הוא נשאר ער בחוסר האונים כשהוא בוהה בתקרה.
מינהו נאנח בתסכול והסתובב אל הצד, מביט בגבו של גיסונג הישן ותוהה לעצמו על מה חולם אהובו. תוך כדי הבהייה בבן זוגו והמחשבה על חלומותיו, חלפה למינהו מחשבה בראש; לגעת בגיסונג הישן בעדינות ולראות כיצד יגיב למגעו תוך כדי השינה.
אט אט מינהו נכנע לפיתוי וקירב את ידיו לגיסונג עד שנגעו בו. גיסונג הוציא צליל מעומעם מפיו כשידיו של מינהו נגעו בחזו אך לא התעורר משנתו. מינהו התקרב אל גיסונג והריח את עורפו, אשר הדיף ריח וניל מתוק.
תוך כדי שהסניף את עורפו של אהובו, מינהו שלח את ידיו קדימה ותפס בחגורה שתפסה את החלוק הכחול שכיסה את גופו של גיסונג.
הוא ניסה לפתוח את החגורה בזהירות, אולם גיסונג התחיל לזוז במקומו בחוסר נוחות.
"האמ...?" נשמע צליל מפיו של גיסונג, אך זה לא גרם למינהו לסוג לאחור. באיטיות ובזהירות, מינהו פתח את קשר החגורה ושחרר את חלקו הצמוד של גיסונג מגופו.
כמה דקות חלפו וגיסונג הרגיש משהו נוגע בו ופקח מעט את עיניו. בישנוניות מוחלטת הוא השפיל מבטו מטה וראה את ידו של מינהו תופסת בחלוק שלו, שנפתח לרווחה לצדדים.
"היונג?" גיסונג מלמל בקול ישנוני. הוא ישן כל כך עמוק לפני רגע, כך שבקושי הצליח לפקוח את עיניו כראוי. "אוי, הערתי אותך?" שאל מינהו ונישק את עורפו של גיסונג. גיסונג רעד מעט כשחש בנשיקה של מינהו על עורפו, אשר היה רגיש מאוד למגע באזור זה. "אני מצטער." אמר מינהו, אך לא באמת נשמע כאילו התכוון לכך. מבלי שתעבור אפילו דקה אחת, מינהו החל לנשק את עורפו של גיסונג שוב ושוב תוך כדי שהשחיל את ידיו אל תוך החלוק של גיסונג, פותח אותו לגמרי וחושף את חזו ותחתניו לאוויר החמים שבחדר המלון. "מינהו היונג..." גיסונג גנח בקול ישנוני. הוא עצם את עיניו ונשך את שפתו כשמינהו סובב את גופו כך שהיה על גבו. הוא ליטף את החזה שלו ונישק נקודות שונות בפניו עד שהגיע לשפתיו ונישק אותן עמוקות. גיסונג הסמיק כשהבוגר טחב את לשונו פנימה באגרסיבות שעוד לא הייתה מתאימה למצב שגיסונג היה בו. הוא עדיין היה ישנוני מאוד והרגיש את ראשו ומחשבותיו מרחפות להן תוך כדי שמינהו נישק אותו כאילו אין מחר. הוא נתן למינהו לנשק אותו בפראות ולגעת בגופו למרות שבקושי הצליח להחזיק את עצמו ער.
מינהו ליטף את גופו של גיסונג וצבט את פטמותיו, גורם להן לעמוד דום ממגעו העדין.
גיסונג עדיין עצם את עיניו וילל בשקט, עד שנשיכת שפתו התחתונה על ידי מינהו גרמה לו לפקוח את עיניו ולשחרר את הדמעות העצורות שהרגיש כתוצאה מהעונג של הנשיקה.
הוא הביט במינהו תוך כדי שדמעות מעטות השתחררו מעיניו וזלגו על לחיו. "פאק." אמר מינהו וניגב מיד את דמעותיו של גיסונג באגודליו. "לא חשבתי שתבכה בגלל שהערתי אותך." מינהו נשך את שפתו התחתונה בחרטה. "לעזאזל. אני כל כך מצטער גיסונג." גיסונג הניד ראשו לשלילה. "אל תהיה מגוחך, אני לא בוכה." "אבל הדמעות-" "רק התעוררתי וכבר התחלת להימרח עליי. ברור שזו תהיה התגובה של הגוף שלי לזה." "בכי?" "כן. בכי..." גיסונג השפיל את מבטו ולחש, "מעונג." מינהו שירבב את שפתיו וקימט את גבותיו. "אבל למה דווקא בכי?" גיסונג הרים את עיניו והישר מבטו אל עיניו של הבוגר. הוא לא ידע כיצד להסביר למינהו על כך במילים, לכן תפס בפניו והצמיד אותן לשלו לנשיקה נוספת, עמוקה ככל שמינהו ירצה. הוא נתן למינהו להכניס את לשונו לפיו שוב ודמע מתחושת הלשון החמה שלו אשר סקרה את פיו ופעלה בתיאום מושלם עם לשונו של גיסונג בפעם השנייה להלילה, אך בצורה תוקפנית יותר.
הנשיקה שחלקו השניים, אשר נהפכו לנשיקות מרובות ומקוטעות, נמשכו זמן רב. הצלילים האירוטים שנשמעו בחלל החדר כתוצאה מכך היו רועשים ולוהטים יותר משאפשר לדמיין וגרמו לגופם של השניים לאבד את העשתונות.
כשגיסונג נסוג לאחור, הוא הביט במינהו וראה ניצוץ של דמעות בעיניו החומות והגדולות. הוא חייך בהתרגשות ונתן לדמעותיו שלו ליפול על לחיו תוך כדי שאמר, "רואה? זה מרגיש כל כך טוב שאי אפשר שלא לדמוע מאושר."
—
פרק קצר על שיפ מושלם.
העליתי פרק היום כי יש לי יום הולדת אז חשבתי לכתוב לכם פרק קצר על השיפ הכי טוב שיש! ❤️
הבקשות לפרקים הבאים: היונגין ופליקס, היונגין וסונגמין, היונגין וצאן, מינהו וסונגמין.
YOU ARE READING
Stray Kids | oneshots
Randomספר וואנשוטים על שיפים מלהקת הבנים סטריי קידס. הספר מכיל תוכן בוגר - מין (סמאט), יחסים בין בנים, דיכאון, מוות וכו'. הקריאה באחריות הקורא בלבד. ראו הוזהרתם! הוואנשוטים הם פרי הדמיון שלי בלבד ואינם קשורים לשום מאורע אמיתי, אף אם נראה ככה. © כל הזכויות...
