CHANSEUNG | נשיקה בכיתה

165 14 3
                                    

נקודת מבט, סאונגמין:
שיעור פסיכולוגיה ביום שני בבוקר יכול היה להיות כאב ראש רציני ללוא צאן היה יחד איתי באותה הכיתה. למרות שישב כמה שולחנות לפני, הוא תמיד הצחיק אותי וגרם לאווירה בכיתה להיות קלילה יותר. אבל היום, משהו מוזר התרחש איתו, משהו שלא היה אופייני לו בכלל. בדרך כלל, צאן נוהג לצחוק איתי במהלך כל השיעור, אולם היום, צאן לא סיפר בדיחות ולא צחק איתי תוך כדי השיעור אפילו פעם אחת. הוא עשה משהו אחר, משהו שלא ציפיתי לו; הוא פלירטט איתי. בדרך כלל הייתי מתייחס לפלירטוטים אלו בצחוק, אבל היום הפלרטוטים שלו עלו רמה והיוו בעיה רצינית, בעיקר כי בת הזוג שלו ישבה כיסא לידו בשיעור של היום.

התעלמתי לחלוטין מהפלירטוטים הבלתי פוסקים שלו, אבל אז הוא קם ממקומו. חשבתי שהוא הולך לאימון שלו כיוון וכשקם מהכיסא שלו ולחש משהו לחברה שלו באוזן, הוא לקח את תיק האימון הגדול שלו ביחד איתו. אבל לצערי, טעיתי. צאן התיישב לידי והניח את תיק האימון שלו לידו, מסתכל עליי ומפריע לי להתרכז בשיעור של המרצה. "אתה לא הולך לאימון שלך?" שאלתי אותו והוא הניד את ראשו מצד לצד בשלילה. "שיניתי את דעתי לגבי האימון. היום אשאר בכיתה ואלמד." אמר וחזר להקשיב למרצה בריכוז. לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו בבלבול ולתהות מה לעזאזל עובר לו בראש. היה נראה לי מוזר מאוד שלאחר שפלירטט איתי במשך שיעור שלם, פתאום הוא היה מרוכז כולו באופן מופתי בשיעור ובתוכן שלו. "אתה מתעניין בפסיכולוגיה?" שאלתי בסקרנות וצאן סובב את פניו כדי להביט בי ולהשיב לשאלתי אליו. "אני יותר מתעניין בזה..." צאן תפס בידי ואני כמעט קפצתי ממקומי בבהלה. "יש לך חברה...! מה אם היא תראה אותנו?" אמרתי והבטתי מסביבי. למזלי, אף אחד לא ישב בשורות האחרונות ולכן אף אחד לא שם לב אלינו ולמה שצאן עשה. "כל עוד היא לא תדע על זה, זה בסדר?" הוא שאל ואני הסתכלתי עליו בבלבול. "מה לעזאזל אתה אומר? תפסיק עם זה כבר." השבתי בטון עצבני וניסיתי לחזור להתרכז בשיעור, אבל צאן החליט להפריע לי שוב פעם ולהתעלם לגמרי מהדחייה שלי כלפיו. "משהו נפל על הרצפה." הוא אמר והתכופף מטה כדי לחפש את החפץ שנפל לו. "בוא הנה ותעזור לי לחפש את מה שנפל לי." הוא סימן לי לרדת מתחת לשולחן וכך עשיתי. "איפה זה נפל?" שאלתי, ובמקום תשובה קיבלתי נשיקה מצאן הישר על שפתיי. עצמתי את עיניי ונישקתי אותו בחזרה, ולאחר כמה שניות קולו של המרצה אשר הידד בחלל הכיתה גרם לי להיבהל ולנתק את הנשיקה בין שנינו. "אנחנו עדיין בכיתה." אמרתי בשקט וסטרתי בכפתו של צאן בעדינות. שפתיי נרעדו והרגשתי את ליבי משתגע בחזהי. צאן תמיד היה חסר בושה, אבל לא ידעתי שהוא עד כדי כך.

עליתי בחזרה למעלה והתיישבתי על הכיסא שלי. טפחתי על שפתי התחתונה עם אצבעתי וניסיתי להרגיע את עצמי, אף על פי שהיה קשה מאוד לעשות זאת כשפניו של צאן היו קרובות לשלי. "אהבת את הנשיקה?" הוא שאל עם חיוך זדוני על שפתיו וללא שום בושה, ואני סובבתי את ראשי אליו, מביט בו בפה פעור מההלם. "כי אני כן." אמר והניח את ידו על הלחי שלי וליטף אותה. גמעתי את רוקי בלחץ. צאן קירב את פניו אליי עוד יותר ואני הרגשתי שאני קרוב יותר מתמיד ללאבד את עצמי אם ימשיך להתנהג בצורה הזאת.

"אני מכבה את האור. אני הולך להקרין לכם סרטון על הנושא עליו למדנו היום." אמר המרצה וגרם לי להתנתק לרגע קט ממחשבותי.

ברגע שהמרצה כיבה את האור בכיתה, שפתיו של צאן פגשו את שלי בשנית. הרגשתי חרד ומוטרד מעצם המחשבה על כך שצאן בגד בבת זוגתו מאחורי גבה, אבל לא יכולתי להפסיק לנשק אותו בחזרה בתשוקה. השפתיים שלו הרגישו כל כך טוב על שלי, והנשיקה שלו נתנה תחושה של משקה משכר שזרם בכל עורקיי במהירות שיא וגרם לי להתמכר אליו.

תחושת הרצון הדדית להמשיך להתנשק רק גרמה לנשיקה שחלקנו להיות אגרסיבית יותר. צאן תפס במותני ושנינו קמנו מהמקומות שלנו באותה נשימה. התקדמנו לעבר קיר הכיתה והמשכנו להתנשק מאחורי קהל התלמידים הקטן שצפה בסרטון בחדר הכמעט חשוך לגמרי. צאן טחב את לשונו הערמומית אל תוך פי וגרם לי להיאנח בשקט אל תוך פיו עקב מעשיו הזדוניים בי. למזלי, המוזיקה שבסרטון שהקרין המרצה הייתה חזקה מספיק כדי להסתיר את קולות האנחה הענוגים שבקעו מפי. "היונג..." גנחתי בשקט אל תוך הנשיקה. תוך כדי שהמשיך לנשק אותי כנגד הקיר בכוחניות, צאן תפס בידיי והצמיד אותן אל הקיר. הוא ניתק לרגע את הנשיקה שלנו והביט בפניי המובכות. הרגשתי את הסומק עולה ללחיי כשעיניו נקלעו להביט בעיניי במבט כה מרוצה. "תפסיק להסתכל עליי ככה." אמרתי בלחש וצאן צחקק לעצמו, ממשיך לנשק אותי בתשוקה אדירה כנגד הקיר, מאחורי גבם של כל התלמידים בכיתה הכמעט חשוכה לגמרי.

***

פרק קצרצר על שיפ מתוק.
הפרקים הבאים בספר לפי סדר הבקשות: היונגין ופליקס, אייאן וצאן, היונגין וסאונגמין, צאן וסאונגמין 😊🫶🏻

Stray Kids | oneshotsWhere stories live. Discover now