*הושלם*
היי, אני לואר, ואני רוצה לספר לכם מה קרה לי.
כשהייתי בת 17.5 גיליתי שכל חיי היו שקר.
שהוריי הם לא הורי.
שקיימים זנים שונים שהם לא בני האנוש.
שאני לא אנושית.
שאני חצויה.
משתי זנים שאמורים להיות אויבים.
שאני נסיכה.
שאני הנערה לה הייעוד מחכה.
מ...
"לואר, חזרתי הביתה" שמעתי את אימי אומרת, ואחר כך שוב פעם מותשת: "למה לא ניקית אחרי האחים שלך?, תראי ליאו כבר הספיק ללכלך ואחיך הגדול עדיין לא חזר מהלימודים, את מסיימת מוקדם אז לפחות תנקי או תעשי משהו" ('....' אומר מחשבה) 'כן נראה שלאו עדיין לא חזר' "טוב אמא את יכולה ללכת לישון ואני אטאטא, טוב?" "כן, שיהיה נקי עד שאחיך חוזר בשעה 15:00 טוב?" "אנסה" "אם את צריכה משהו אמא במיטה" אמרה והלכה לישון 'טוב השעה 13:00 יש לי שעתיים, נראה מה אני אספיק לעשות' לקחתי מטאטא והתחלתי במלאכה
כעבור שעה וחצי
"אוקיי, סיימתי ונשארה לי חצי שעה, יאללה למקלחת" אמרתי לעצמי ונכנסתי למקלחת חופפת את שיערי הכסוף "למה דווקא היית צריך לצאת כסוף? עד שהתרגלו אליך אני צריכה לעבור בצפר, למה אתה לא יכול להיות חום או בלונדיני כמו של כולם?" אין תגובה "שיער מעצבן" מלמלתי לעצמי סיימתי להתקלח ולבשתי וואנזי עם סמיילים
(תמונה)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ואז שיצאתי עם נעלי הבית ראיתי שאחי חזר "לאו, כבר הספקתי להתקלח ולנקות" "סליחה, פשוט לקחתי עיקוף בדרך" "מה קרה כבר שהיית צריך לעשות עיקוף" אמרתי בצורה מזלזלת "נפל עמוד חשמל באמצע הדרך" "רציני?" שאלתי מוכת תדהמה" "רציני, טוב יאללה נכנסתי למקלחת" "זריז אני צריכה ללכת לישון אחרי שנרדמתי ב4:50 והתעוררתי ב5:00 ואין מי שישמור על ליאו אז תזדרז" "טוב" ענה לי חסר סבלנות"
שיחקתי עם ליאו 10 דקות כזה ואז לאו יצא לבוש בפיג'מת משבצות
(תמונה)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"לילה טוב" אמרתי בזריזות, עשיתי קוקו רפוי ונרדמתי
התעוררתי באמצע הלילה שוב פעם הכאבים האלה שוב פעם היללות האלה לבשתי חולצה קצרה לבנה וטייטס של ספורט ורצתי רצתי כ"כ הרבה שאני חושבת שאני ביער שבקצה הרחוב ראיתי זאבים הרבה זאבים והרגשתי את עצמותי נשברות עצמתי עיניים הכאב הפסיק וראיתי שאני בגובה של הזאבים רצתי לכיוון האגם הקרוב ראיתי שנהפכתי לזאבה שחורה כלילה - ההפך משיערי הלבן ועייני היו אדומות, מה קרה לעדשות?! 'תרגעי' שמעתי קול בראשי ועשיתי כדברי הקול 'יופי עכשיו אם תשתני חזרה יהיו עלייך הבגדים שלבשת לפני השינוי ויופיע קעקוע על זרועך' 'אכפת לך להסביר לי מה לעזאזל קרה לי' הגבתי ברוגע לא אופייני לי 'לא' 'זו לא הייתה שאלה' 'את היא אשת זאב אוקיי' וואו 'איך אני חוזרת לעצמי?' 'את תצטרכי למצא נקודה מסוכנת בראשך, זיכרון כואב, ולהיכנס לשם, אם תצליחי להתמודד תחת הכאב את תשרדי ואני מניח שאני לא אצטרך לומר לך מה יקרה אם תכשלי' 'ייגמר במוות שלי אה?' 'כן, אגב זה ככה רק בחזרה הראשונה, בשנייה את צריכה להתרכז באדם שאת ואז זה פשוט יחזור מעצמו' יאללה מתחילים' עשיתי כדבריו וראיתי שחור הרבה שחור (אל תחשבו שאני גזענית) והתעלפתי, בצורת אדם אמנם אבל התעלפתי, כנראה שהזאב שדיבר בראשי תפס אותי כי שנייה לפני שמעתי את קולו'
(○｀ 3′○)(○｀ 3′○)(○｀ 3′○)(○｀ 3′○)(○｀ 3′○)(○｀ 3′○)(○｀ 3′○) ספר רציני ראשון שלי יאיייי אני אשתדל להוציא פרק פעמיים בשבוע אם לא יצא או שאני בתקופת מבחנים/חזרות או במחסום כתיבה כי אני גם מתפקדת עם עוד 2 ספרים פעילים אתם מוזמנים להראות אם אהבתםםםם
