פרק 14

113 10 2
                                    

נקודת מבט דין

לואר פשוט עזבה את חדר האוכל, אני חייב ללכת לראות מה קורה איתה.
לאחרונה היא נהיית יותר מושכת, יותר מלאת תשוקה.
הנשיקות איתה סוערות.
חזקות.
כשהשפתיים שלה מתנגשות בשלי, היא נושמת את אווירי, מלקקת את גרוני, חוקרת את כל פי, אבל את הנשיקה הבאה, אני אוביל.
אם היא הייתה יודעת מה אני מתאפק לעשות כל פעם שאני רואה אותה, היא הייתה מתחמקת ממני, אני אתן לרגשות שלנו להשתלב ולהתחזק עוד יותר ואז, אני אעשה את זה, אני אהיה האחד שיקח אותה ולא אף אחד אחר.
רצתי לחדר שלה, שמעתי אותה ממלמלת לבבואה של עצמה: ״אני שונאת את העיינים שלי, עד שהתרגלתי לקודמות, זה כמו להיות עם עדשות, אני מפחדת...״ הלכתי על קצות האצבעות וחיבקתי אותה מאחורי גבה, היא לא נבהלה, להפך היא פשוט התמסרה לחיבוק ובכתה לי על הכתף.
ואני, בן זוג אוהב ותומך, לכן השכבתי אותה על המיטה עד שתירדם, מלטף את ראשה, מאושר שיש לי את הזכות לראות אותה כל יום, זה המון. ואז, שמעתי את נשימותיה הרכות, ואני שם נרדם לאט לאט, כשאני מודע לזה שיש שעון מעורר לשעה 17:00 בשביל שנוכל להתארגן.
כשהתעוררתי בצלצולו של השעון המעורר, כבר לואר הייתה ערה, אחרי מקלחת, רק עם מגבת על גופה.
״תסתובב״ אמרה במבוכה.
״למה?״
כי אני צריכה להתלבש, ומשם נעלמה בארון הבגדים.
עכשיו רציני, פעם אחת נכנסתי לארון שלה, הוא בגודל של המקלחת שלה, ארון בגודל של בריכה, ואני בשוק, לכל הבנות יש ארון בגודל הזה?, כי רק שמינית מהארון הזה, מלא בנעליים, פאקינג נעליים.
צעקתי לה: "לואר הלכתי להתארגן"
"תבוא הכי יפה שלך לנשף, שאני אתגרה, שאני אחכה לו"
"ברור" עכשיו בכלל רצתי להתארגן לחדר, יש לי שעה להתארגן ואז אני צריך להגיע לפני קבלת האורחים בכדי לדבר על סדר הדברים.
התקלחתי ולבשתי את בגד המלכות השחור שלי (הבגדים וככה הוא היה נראה מתמונת ההתחלה של פרק 11) ויצאתי לכיוון חדריהם של הוריי, כשנכנסתי כולם היו שם והסתכלו עליי, גם כל חבריי מהאוניברסיטה, עם עיניים פעורות לרווחה כאילו יש שם צלחות קטנות, אני הסתכלתי עליהם בשוק וצעקתי לאמא: "מה הם עושים פה?!, לא אמרנו שזה סוד?!"
"הם פה כי הם ראו שאתה מבריז המון מבית הספר ורצו לדעת מה קורה איתך, הם עקבו אחריך עד לפה והתגנבו לארמון, הם ראו, משהו שהם לא אמורים לראות, והם צריכים לדעת, זה פשוט יותר מידי."
"כן למה לא סיפרת לנו שיש לך חברה? למה אתה דוחה את כולן?" שאל אותי רוי, שנראה נבגד.
"לא, יותר מעניין אותי למה הוא לא סיפר לנו שהוא נסיך, למה הוא לא סיפר לנו את האמת במלואה". שאל רן בקול כעוס.
"אותי מעניין למה הוא הסתיר את זה שיש לו אחות" שאל רון.
"אותי מעניין למה הוא לא סיפר לנו שהחברה שלו תהיה איתנו הכיתה, אחרי הכול אנחנו נצטרך להיערך לילדה חדשה בחבורה, בת" אמר גיא.
"כן..., מטצער לגבי זה", אמרתי ושמעתי דפיקות, שהדלת נפתחה ראיתי את לואר, עומדת שם עם זוהר כחול בעייניה.

(╯°□°)╯︵ ┻━┻(╯°□°)╯︵ ┻━┻(╯°□°)╯︵ ┻━┻
אולה אמיגוססססס.
אז כן שחררתי פרק דיי קטן יודעת, אבל יש לי הודעה חשובהנהנהנהההה.
א' כל יש לי בת מצווה ביום ראשון ה19.3
ב' כל בפסח אני אעשה מרתון פרקים, מרתון של 5 פרקים, יאיייייייייייי
ג' כל ההודעות הללו היו ההודעות החשובות והמשמחות.
עכשיו, שאלות לחשיבהההה.
האם לואר תגלה משהו חדש על עצמה?
איך חבריו של דין יגיבו כשיראו אותה?
האם לואר תתחבר אל חבריו של דין?
איך הם יגיבו לנשף?
למעשה שתעשה לואר?
כל זה תגלו בפרקים הבאים.
לאביווווו
שלישי שמח

לואר - החצויהWhere stories live. Discover now