לואר - החצויה

אפילוג

נקודת מבט לואר:

שנה אחרי שהם שחררו את לור וארין

דין ואני מאורסים.
לור וארין מאורסים.
היא המלכה של (שחכתי את שם הממלכה של לואר) קריאן.
אני עתידה להיות המלכה של קסנדריה.
אני ודין התארסנו קצת אחרי שתלו את ריאו, וקבענו אני דין ארין ולור לעשות חתונה ביחד.

היום של החתונה

"דין!, אתה מוכן?" קראתי לו מהחדר ליד, הרי אנחנו מתחתנים בארמון שלו כיוון שאחיו לא ראה את המקום הזה הרבה מאוד זמן.
"ומזומן!" צעק לי ויצא לבוש בחליפה מדהימה.

(בצבע שחור פשוט זה היה הסטייל שלו)
"וואו" אמר שראה את השמלה שלי, היא באמת הייתה יפה, משום מה, גם ממש נוחה.

"את יפהיפה" אמר עם עיניים פעורות, והתקדם לנשק אותי, אני התקדמתי אליו, אך זו הייתה נשיקה רגילה, שומרים את הכוח לחתונה.
"בוא אנחנו מאחרים!"
"נוווו"
"בוא כבר" משכתי אותו בחצחקוקים,"אנחנו מאחים לישיבת ארגון, אנחנו בני מלוכה, ואתה מלך בפני עצמך אז תירגע"
טוב"
"גם לור וארין יהיו שם"
"אז למה אנחנו מחכים בדיוק?" אמר שקפץ למשמע שם אחיו.
"לך" אמרתי בציניות.
"כבר לא" אמר ולקח אותי על ידיו ויצאנו.
"שחרר אותי"
"לא רוצה"
"אני רוצה"
"טוב" אמר כשנכנע ושחרר אותי.
"וואו" אמרתי כשיצאנו החוצה לאיפה שנתחתן.