נקודת מבט לואר:
"אםםםםם, אנחנו צריכים להיות במדבר ריק?"
'לא, אבל אני לא מבינה מה קרה, אני מרגישה את הגוף של ארין כאן, וארין מרגיש את שלי'
"היי!, מה זה?" ראיתי שדין צעק לנו כשהיה במרחק 20 מטרים (בערך) מאיתנו.
"זוז שנייה" אמרתי לו לפני שהשתניתי לזאבה ורצתי כי מאיפה לי הכוח לרוץ בגוף אדם (💩💩💩💩 עצלנית)
כשהגעתי השתניתי חזרה והתקדמתי לעבר המקום שהוא הצביע עליו, השתניתי חזרה.
'המממממ' אמרה לור בראשי 'הידית הזאת כנראה מובילה לאנשהו, תנסי להרים אותה'
"תרים את זה בבקשה"
"בכיף, לו"
"אני הייתי הורגת אותך אם לא הייתי אוהבת אותך" סיננתי מבין שיני.
'אוווו, שיח אוהבים' אמרה לור והוסיפה בטון עצבני 'רק חבל מאוד שאין לנו זמן לזה!'
"נוווווווווווווווווווווווווווווווווווו כבררררררררררררררררררררררררררר"
"סבבה תירגעי" אמר והרים.
"אעאעאעאעעאעאעאעאעאעאאעאעאעאעאעאעאעעא" צרחתי.
'מה כבר יש שם שאת צורחת?' אלה לור וכששמה לב היא צרחה בראש שלי גם.
"צ'יל ילדה, אני שורף אותם בשנייה"
"אלו פאקינג עכבישים"
"שאפשר לשרוף בשנייה" אמר וגלגל עיניים.
"אל תגל-"
'אל תריבו עכשיו'
"שרוף אותם"
"בכיף"
ובין רגע הכבישים נהפכו לערימה של אפר
"לטס גוווו" קראתי וקפצתי פנימה.
"וואו" קרא דין כשהגענו לבסיס ענק עם מגדל בגובה יותר מקילומטר, הכל היה שחור עם דגל עם סימן של וויקינגים (אין לי שמץ מה זה)
וואו, הוונדליזם שולט כאן.
ומאחורינו הופיע מישהן עם שיער שחום.
ואיך אפשר שלא.
זה הבן זונה העונה לשם, ריאו
(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)(#｀-_ゝ-)
לא היה לי כוח פאפים, לא היה לי כוח.
בבייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
YOU ARE READING
לואר - החצויה
Lobisomem*הושלם* היי, אני לואר, ואני רוצה לספר לכם מה קרה לי. כשהייתי בת 17.5 גיליתי שכל חיי היו שקר. שהוריי הם לא הורי. שקיימים זנים שונים שהם לא בני האנוש. שאני לא אנושית. שאני חצויה. משתי זנים שאמורים להיות אויבים. שאני נסיכה. שאני הנערה לה הייעוד מחכה. מ...
