לואר - החצויה

פרק 11

נקודת מבט דין

למה יש יד על הלחי שלי?
היא לא אמורה להיות בקומה?
לא משנה, אני לא צריך לדאוג לגבי זה, חשבתי ונישקתי אותה חזק חזק, כמו שלא נישקתי אף אחד בחיים, בתשוקה אדירה, ועדיין, אין לי מושג למה אני מרגיש שמסתכלים עליי, כשהתנתקתי ממנה הסתכלתי תחתיי וראיתי את העיינים של לואר פקוחות לרווחה, רק שהפעם, היו כחולות כים.
״בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת״ אמרתי בקול רומנטי חצי צוחק.
״כמה זמן בדיוק היית על הפה שלי?״ שאלה בקול חושש למדי, שמשום מה, הצחיק אותי.
״אני הייתי מעליך ככה, בנשיקה, לפחות 20 דקות״ אמרתי בקול רשמי ממש.
״מי ביקש ממך?״ שאלה אותי אהובתי.
״אפחד, עשיתי זאת מרצוני האישי״, חטפתי כאפה.
״למה זה היה טוב בדיוק?!״ אמרתי בקול כועס אבל מתון.
״רציתי אני ליזום את הראשונה...״ אמרה במלמול.
״לא שמעתי, מה?״
״רציתי אני ליזום את הראשונה״ אמרה טיפה יותר בקול.
יותר חזק, אני שומע לחשושים״
״רציתי אני ליזום את הראשונה״ היא אמרה על סף הבכי.
״איזו ראשונה?, זו השנייה״ אמרתי
״הראשונה שאתה עושה בכוונה, רציתי אני לעשות אותה״ אמרה לי בעיינים זוהרות שזלגו מהן דמעה, מיהרתי למחות אותה.
״את יכולה לתת את השניה״ אמרתי לה בקול די, מגרה.
היא ישר לקחה את ראשי והצמידה לפיה את שפתיי, עד שהבנתי את הסיטואציה לקח קצת זמן ומלמלתי בראשה עם נשיקות כובשות: ׳נו, נו, נו, שמחה לנשק אותי עכשיו או לא?׳
׳תסתום ותן לי לנשק אותך כמו שצריך׳ אמרה לי בקול מגרה.
׳לא רוצה, מה תעשי בדיוק?׳ הייתי סקרן למשוך את גבולותיה ולדעת מה השיא שלה.
׳את זה׳ מלמלה לי בראש ונשמה לתוך גרוני, מלקקת ומסובבת את לשונה בשלי, מה שהנערה הזאת עושה לי, היא משגעת אותי, אני חושב שאני אשאל לגבי זה את חבריי, מחר, בבית הספר שלי.
״טוב, אני אניח לך להתארגן, תתלבשי יפה, או יותר טוב, תהפכי לזאב, והם לא יזהו אותך, זאבך חדש, והוא יהיה יפהייפה, בדיוק כמוך, אז אל תחששי שזה לא יהיה טוב, כל דבר שקשור אלייך יהיה טוב״ אמרתי לה בחושניות. (קול מגרה, חיפשתי מילה שיכולה להחליף נראה לי שזה חושניות אני לא בטוחה)
״אני פשוט אלבש שמחה יפה ואשתנה לזאב״ אמרה לי בקול כה עדין, שחשבתי שאני אשתגע.
״אני אבוא אלייך בשעה 17:00, כחצי שעה לפני האוכל, תתארגני, נדבר, ונמשיך בנשיקות״ אמרתי בקול די, שיכור, שאני לא.
״טוב חמודי שלי״ אמרה לי לואר.
״הלכתי לישון במקום שהוא לא הרצפה שלך״ אמרתי ויצאתי לפני שהספיקה לשאול למה התכוונתי.
רצתי לחדר, שמתי שעון מעורר לשעה 17:00 והלכתי לישון, עם הבגדים שעלי ועם הכל.
חלמתי עליי ועל לואר, על ההצעה שלי, על החתונה שלנו, על המשפחה שלנו, על ההיריון שלה ממני, על הילד שלנו, בקצרה, חלמתי, ובגדול.
השעון המעורר העיר אותי וסידרתי את שיערי, והחלפתי בגדים, לכאלו בצבע שחור, ורצתי לחדרה.
הערתי אותה בנשיקה על הצוואר ואמרתי לה שתתארגן ובזריז.
היא סיימה אחרי 5 דקות מקלחת ועוד 10 דקות להתלבש ולהתאפר, היא שמה נעליים והשרשרת התכולה שלה.
ישבנו על מיטתה ודיברנו, כל אחד על מה שחלם, היא על מה שחלמה בקומה, ואני על מה שחלמתי בשנץ.
״גם אתה חלמת על זה?!״ שאלה אותי פתאום.
״מה זה, זה?״
״על... על..... עלינו״ אמרה בגמגום.
״כן, ואני אוהב את זה״ אמרתי לה.
״מה השעה?״
״17:20 למה?״
״עוד 10 דקות אוכלים?״
״כן״
״אז בוא נזוז״ אמרה והשתנתה לזאב.
׳את יפהייפה׳
׳אני נראת עד כדי כך שונה?׳
׳כן׳ לחשתי בראשה והושטתי לה מראה, פרוותה השחורה נהייתה צחורה, ועיניה, התכילו.
׳וואו, אני שונה ממש׳
׳כן ועכשיו בואי׳ אמרתי לה ופתחנו בספרינט לכיוון חדר האוכל.
נכנסתי בהתפרצות והיא אחריי, הוריה נדהמו ושאלו אותי מי זה.
כמובן שאמרתי לה שתשתנה וזה מה שעשתה, הוריה היו בשוק ואימה בכתה מהתרגשות.
״ביתי, העיינים שלך, חזרו לצבען המקורי שלהן, ידעתי שהסרידיום יעזור״ אמרה ונשקה ללחי, ישבנו כולנו ואכלנו.

('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)('▽'ʃ♡ƪ)
תודה לOramei שהסבירה לי איך כותבים מהטלפון כי אחרת לא היה עולה אף פרק כל השבוע.
אז כפיים