פרק 15

116 9 1
                                    

נקודת מבט דין

"לואר, מה קרה?" שאלתי חושש, בפעם הקודמת שעיניה זהרו ככה הייתה כשהיא החלה לרחף בשנתה.
"מה?, לא קרה כלום, אני פשוט גיליתי את כתר העיינים של הזאב שליי" אמרה בקול צווחני ואז קלטה את החברים שלי.
"מי הם?"
"אלה הם חבריי הטובים, ממחר הם יהיו איתך בכיתה"
"ואללה, העיינים שלהם אומרות לי שהם שקרנים, ולא קטנים"
"דין, החברה שלך משוגעת!, למה שנסתיר ממך משהו?!" אמר גיא.
"אני סומך על האינטואיציה שלה, וחוץ מזה יש לכם סיבור רבות למה לשקר לי עכשיו, לכו הביתה ונתראה בנשף" נפנפתי אותם
"אתה לא רציני!" מלמל רן בכעס.
"אני רציני פלוס"
"אתה מכיר אותנו מאז שאתה בן 4!, ואתה מאמין למישהי שהכרת לפני שבוע על פנינו?!" שמעתי את רון אומר.
"כן"
"בואו, נתראה בנשף פיגור, עם החברה המפגרת שלך" אמר לי גיא.
"תקרא לי מפגרת עוד פעם אחת ואני נשבעת שאתה תצטער על זה" מרה לואר בקול תוקפני.
"מה תעשי לי?, את מפגרת, מ-פ-ג-ר-ת"
לואר קפצה עליו ולא הספקתי לעצור אותה, היא הפכה לזאבה ונשכה אותו ביד, כשגמרה היא חזרה לאנושית ואמרה: "אם תחזור על זה שוב הקורבן הבא יהיה העין הירוקה שלך" ואז ברח וכל השאר יצאו בריצה בכדי לעזור לו ממלמלים שלואר, לואר שלי משוגעת.
"מה אמרתם?" צעקתי למסדרון.
"החברה שלך משוגעת" צעק אחד הבנים.
ואני, מתוך אינסטינקט רצתי ושאלתי בקול מאיים: "מה אמרתם?"
"שהיא משוגעת!" צעק רן בחזרה
איבדתי את זה לגמרי וקפצתי לו עם שיניים שלופות על היד, היא דיממה אחרי שנשכתי אותו, כך עברתי על כל אחד שהיה בחדר חוץ משון שלא היה בארמון, ואז רצתי חזרה לחדר של אימי, שלואר הייתה בו.
"אהובתי"
"אהובי"
"אוו, אתם כאלה מתוקים יחד" אמרה לוסי והמשיכה: "בואו ניתן להם פרטיות" וכל הנוכחים חוץ ממני ומלואר יצאו.
'בואי נדבר דרך קו המחשבה למקרה שהם מצותתים'
'דרך כתר העיינים אני יכולה לפתוח תדר פרטי, רוצה לעבור לשם במקרה ויצותתו לנו פה?'
'אני אשמח' אמרתי וצללתי לתדר פרטי.
'אז תכיר את התר הפרטי' אמרה בגירוי שגרם לי לרצות לקפוץ עליה, אבל קפצתי על השפתיים שלה, העברתי את לשוני על שפתיה לקבלת אישור כניסה וקיבלתי אותו דיי מהר, ואז הנשיקה העמיקה מאוד, ואני הובלתי אותה, סופסוף.
'אהוב שלי, תעמיק אותה יותר, תרים אותי'
וכך עשיתי, הרמתי אותה מהרגליים ווידאתי שלא תיפול, ומשם דחפתי את לשונה לתוך פי, הלשונות שלנו התמזגו יחד, בהרמוניה מושלמת, ואז הידים שלה החליקו על חזי וחיבקה את פניי, ואז הפסקנו.
'זה היה טוב' אמרתי לה.
'תודה, אני אלך להתארגן עכשיו' אמרה ויצאנו יחדיו מאושרים כל אחד לחדרו, אני דמיינתי אותי ואותה, מאורסים, מתחתנים, שהיא בהיריון ממני, שיש לנו ילד, שהיא שלי ושלי בלבד.
בלי ששמתי לב, הגיע הזמן לנשף שלנו, הנשף של לואר, הנשף של כל עולמי.


(❤'艸`❤)(❤'艸`❤)(❤'艸`❤)(❤'艸`❤)(❤'艸`❤)
מערכת היחסים שלהם עלתה שלבבבבבבבב.
תתכוננו למרתון שיהיה בפסחחחח.
אני אתחיל לכתוב את הפרק הבא בשבת בבוקר אז בראשון הוא אמור לצאת.
אה והחלטתי לשחרר פרקים בימי א' ד'
ואם אני אספיק בפחות זמן אז בפחות.
#אני_מבריזה_מקורס_מחשבים_בשביל_לכתוב_לכם_פרקים_אז_תעריכו_ותגיבו_אני_רוצה_לראות_מלא_תגובות_לא_רק_מOrami'_אז_רבותי_תגיבו.
הפרק הבא יהיה הנשף, נשבעת.
שאלות חדשות לחשיבה:
מה יהיה בנשף?
האם לואר תשתפן ותשתנה מול כולם?
האם משהו מיוחד יקרה בנשף?
האם מישהו יתגלה כבוגד?
האם לואר תפגוש את ריאו?
תגלו בפרק הבא

לואר - החצויהWhere stories live. Discover now