פרק 13

113 13 3
                                    







נקודת מבט לואר:



"בוקר טוב עולם" מלמלתי על הבוקר, ניסיתי להתרומם אבל חשתי בידיים שנועלות אותי למיטה, הסתכלתי מעליי וראיתי את דין.
כ"כ חתיך, חשבתי ויריתי לו בראש במלמולי גירוי: 'מי היפייפיה הנרדמת עכשיו?'.
"את, וזה תמיד ישאר את" שמעתי אותו אומר בקול צרוד של הבוקר.
"נו מה?" אמרתי בקול מצחקק "שכחת ללכת לחדר שלך הלילה?"
"כ"כ נהנתי לישון איתך ששכחתי ללכת לישון במיטה שלי ונשארתי איתך" אמר בקול חמוד וצרוד.
"טוב, יאללה קום ותתארגן"
"עוד 5 דקות"
"נוו, יש לי נשף להתארגן אליו היום" הזכרתי לו.
"ואני מזכיר לך ששבוע אחרי הנשף שלך היום, תהיינה חגיגת האירוסים שלנו וחופשה".
"כן, כן, אני זוכרת"
"אז אני נשאר עוד 5 דקות"
"טובבב" אמרתי בלי כוח רצון, ונשארתי לנמנם עוד 5 דקות, כשהן נגמרו הערתי אותו.
"תני לי רגעעע" אמר עייף.
"אין לא רגע ולא שמרגע, קום יש לנו בצפר היום, איפה אתה לומד?"
"אקדמיית איסטוד"
"קטע, זה הבצפר החדש שלי, איזו כיתה אתה?"
"אני בכיתה י"ב"
"איזה י"ב?"
"י"ב 2"
"אתה איתי בכיתה." אמרתי בקול עם גירוי יתר.
"כן" אמר לי וגנב אותי לחיבוק, זרמתי איתו ולחשתי לו בראש: 'נוו, צריך לקום'
'יש נשף היום, אז יש לי, סליחה, לנו אישור לא ללכת לבצפר היום'
"משמע הגיע הזמן להתארגן, אז תחפף״ אמרתי כשהתנתקתי.
הוא נאנח ויצא מהחדר בעוד אני מסתכלת על הדלת משועשעת.
טוב, הגיע הזמן להתלבש.
הלכתי למלקחת, המקום האהוב עליי ונשארתי שם שעה וחצי, אחר כך, צחצחתי שיניים ולבשתי בגדים פשוטים, ג'ינס כחול צמוד, חולצת אוברסייז טריקו, שחורה, ונעלי ספורט.
יצאתי לריצה קצרה ואחר כך הלכתי לאכול אצל הוריי.
"מתרגשת לקראת הנשף?" אמרה לי אימי.
"אני בסדר עם הנשף, מה אני אגיד" סיננתי בלחש
"רק בסדר?"
"כן"
"קחי בחשבון ששבוע הבא יש את נשף האירוסים שלנו" שמעתי קול שהקפיץ אותי ממקומי.
"דין, הבהלת אותי"
"קחי את זה במחשבון" הוסיפה אימי על דבריו.
"לוקחת לוקחת.." מלמלתי ויצאתי משם כשסיימתי לאכול, אפילו לא חיכיתי לקינוח.
אבל הלכתי למקום הרבה יותר טוב, וששווה הרבה יותר מהקינוח האהוב עליי, הלכתי לים.
ושם דרכתי על החולות והסתכלתי בבבואה של עצמי, השתניתי לזאב.
איזה יפה הזאב החדש שלי, אפילו שבתוך תוכי, אני עדיין מתגעגעת אליו, דיי קשה בלעדיו, קשה לי לא לראות עיינים אדומות, אפילו שביום יום שלי הייתי שמה עדשות תכולות, ועד שלמדתי לאהוב אותן, זה קשה, קשה מאוד.

( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■( •_•)>⌐■-■
דבר ראשון, שבת שלום.
דבר שני, בקושי היה משהו מעניין, מודעת לזה.
דבר שלישי, אני מצטערת על זה.
דבר רביעי, לא שחררתי פרק כל השבוע והייתי חייבת להוציא משהו היום.
דבר חמישי, Orami כבר התחילה להיכנס לפעולה ולחפור לי בפרטי.
דבר שישי, בא לי שיהיה לכם משהו מתוק לשבת.
דבר שביעי, הפרק יצא קצר, מודעת לזה.
דבר שמיני, אני אוהבת אתכם ואתם יודעים את זה.
דבר תשיעי, אם לא שחררתי פרק כל השבוע אני בדר כלל מפצה על זה, ולכן, שבוע הבא אנסה להוציא 3.
דבר עשירי, אני מקפיאה את הספר של התאומות, כי אז יש לי לחץ, כשזה יגמר, אמשיך אם התאומות בתקווה שלא ימאס לי.
דבר אחת עשר, אני ממש משתדלת וזה עושה לי עצוב בלב שרק Orami מגיבה, אני אשמח שעוד אנשים יגיבו לי.
דבר שתיים עשר, אם אתם תאהבו תעשו כוכבים, לא עולה כסף ללחוץ על הכפתור הקטן והמקולל הזה שנמצא בסוף או תחילת הסיפור, אז תלחצו בבקשה, שאני אדע שאתם אוהבים.

שיאו יצא לי 12 דברים כמו 12 הדברות.
שיהיה שבת שלום.

לואר - החצויהWhere stories live. Discover now