לואר - החצויה

פרק 37

נקודת מבט לואר:

ריק?, איזה מין שם זה ריק?
"שם מאוד יפה" אמר לי ריק.
"מאיפה אתה-"
"ככה רוב האנשים חושבים" אמר במשיכת כתפיים.
"מה הקטע של האדום מתחת לעיניים?"
"מרגיע"
"ההפך הגמור מהרואים"
"אותי זה מרגיע" אמר בעצבנות, "מה רציתם?"
"לור ואריון"
"מי אלה?"
"מה?!?!??!?!?!?!?!?!?!?!" צעקנו "הם השבויים שלכם!"
"מי לכד אותם?"
"ריאו"
"הוא ממזמן על הכוונת שלי, וכבר עמדתי להרוג אותו, הוא עושה דברים ומאשים את הארגון, אבל לא נתנו לו שום פקודה, אלו שבויים?"
"לור וארין"
"בואו אני אקח אתכם אליהם" אמר ואני ודין הלכנו אחריו.
"מה זה המקום הזה?" אמרתי כשראיתי קירות מעט מתפוררים עם קורי עכביש עליהם, איכס, גועל נפש מי מנקה  כאן?.
"האיזור של ריאו, כאן הוא כולא את כל השבויים שלו"
"מה-" אמר דין.
"כאן, כל השבויים של ריאו"
"אה" אמר והצביע על כתפו"
"מה הבן זונה עושה כאן?" שאל מופתע.
"היא עילפה אותו כי חשבתי שנוכל לעשות חילופי שבויים" אמר והמשיך "אני רוצה להרוג אותו בעצמי"
"למה?"
"הוא ממלכת קסנדריה"
"מה קשור?"
סימנתי לדין שיפסיק כשהייתי מאחורי ריק.
"הנסיך חבר ממש טוב שלי והבטחתי לו שאם אמצא בוגד ממלכתו אני אהרוג אותו ואביא לו את הראש"
"חברות אמת"
"כע" 
"הגענו" אמר ריק אחרי חצי שעה מינימום של הליכה.
'תחזרי לגוף שלך' אמרתי ללור ואז לדין 'שחרר אותו, שיחזור לגופו'
'שחררתי'
מצויין, עכשיו נותר לראות אם הם יקומו
"אוח" שמעתי והעפתי את ראשי בטיל לצד ימין, הייתה שם נערה גבוהה, עם שמלה מעט קרועה, שיער כסוף שעבר את הברכיים ונעלי ספורט מלוכלכות.
עייניה אדומות כדם
"שחררו אותי מהכבלים המקוללים האלה"
"אה?" מלמלתי "ברור" רצתי ושברתי את האזיקים וכבלי הרגלים בנקישה עם הכוח של הערפדית שמשום מה הרבה יותר קל לשלוט בו עכשיו.
ואז נשמעה עוד תזוזה וראיתי את דין משחרר את ארין.
"לור?" מלמל, הקול שלו נשמע בדיוק כמו אחיו.
"ארין?" מלמלה, ורצה לכיוונו בזמן שהוא רץ לכיוונה.
הם התנשקו ובכו.
ובסוף כשהתנתקו, ארין כרע ברך והוציא טבעת שרק לרוחות ולשדים יש מושג מאיפה ושאל "לור (שחכתי מה השם משפחה שלה אז אני ממציאה) רייל, האם את, תסכימי להפוך אותי, ארין קרוליאן, למאושר ביותר מכך שתינשאי לי?" אני ריק ודין הבטנו בהם בסקרנות ושנשמעה התשובה בכינו מאושר, "היא הסכימה" קרא ונשק לה.

(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)(￣ 'i ￣;)
סורי מראש אבל זה היה הפרק האחרון של לואר, הפרק הבא כבר יהיה אפילוג, אבל אני לא יודעת אם לעשות אחד או לתת לראשים שלכם להתפרע.
אז כן, פרק אחרון, אולי יהיה אפילוג, תלוי אם תרצו ואז אני אתחיל ספר חדש 🥺, אני ממש אתגעגע ללואר, ואני גם ממש אתגעגע למחסומי הכתיבה, שבטוח יפגשו איתי בעתיד.
אז תגיבו ותככבבו אותי ואז יהיה פרק בונוס, וגם רק התגובות שלך אורה מספיקות לי.