לואר - החצויה

פרק 25

נקודת מבט לואר

"דין, אני מפחדת, סכינים יכולים להגיע משום מקום"
סכין התעופף ונתקע בעץ, ועליו פתק:

"את חושבת שצריך להראות את זה להורים שלי?"
"לא"
"אז מה נעשה?"
"לא יודעת"
"בוא נלך לישון ואז נטפל בזה?"
"סבבה" אמר והלכתי אחריו לחדרו.
"את לא מתכוונת להיכנס לחדר שלך?"
"לא, אני מפחדת לישון לבד"
"את מוזמנת להיכנס"
"תודה" והלכנו לישון, הפעם, שינה נטולת חלומות.

"בוקר טוב יפה" העיר אותי קול.
"דין" נדנדתי בקול של בוקר תוך כדי שאני מנסה להתמקד בפניו.
"אני הראתי את המגילה ללאונר, היא מומחית למפות"
"לא אמרתי שלא?!" צעקתי
"אמרת"
"אז מה היה כלכך קשה להקשיב?"
"היא מומחית למפות" ניסה לתרץ
"אבל אמרתי!, למה אתה לא מכבד אתה יודע שאלו ימים קשים" ויצאו לי דמעות ללא שליטה.
"אלה חדשות טובות?" שאלתי
הוא חייך ואמר: "כן, המספרים שלמטה הם נקודות ציון"
"וזה אומר..."
"שזה מראה כנראה את המיקום של המגדל!"
"כל הכבוד לה"
"היא החכמה במשפחה" אמר ונענע בכתפיו.
"הלכתי להתארגן, יש לי גם מדידות לשמלת האבל, גם נאום להכין, וגם שיניים לצחצח"
"בהצלחה" אמר ונבלעתי במסדרון.
הוצאתי את הטלפון ובדקתי את הרשימה של סדר היום:
1) צחצוח שיניים
2) ארוחת בוקר
3) מדידות לשמלה
4) להכין נאום
5) לדאוג לטקס
6) פיענוח חלומות עם דין לגבי ארין ולור
7) הפסקה
8) להתחיל להתארגן בלבוש
9) ליר מאפרת אותי
10) לראות מה עם דין (שהוא לא ישן)
11) ללכת לטקס של הקבורה
12) לישון

רצתי לחדר וצחצחתי שיניים, לבשתי חולצת טריקו עם הדפס של כתר וטייטס שחורים אכלתי דגנים.
ורצתי לחדר העיצוב.
"היי קירה"
"היי אהובתי, תורידי את החולצה אני צריכה לשים עלייך את השמלה, עשיתי כמצוותה.
היא הלבישה עליי את השמלה השחורה, היה לה מחשוף בגב הייתה יפה

"היא יפהייפיה"
"וחכי שתראי את הנעליים שלך"