נקודת מבט כללי
"היא תהיה בסדר?" שאלה לוסי בקול מודאג וילדותי של ילדה בת 11
"אני לא יודעת" אמרה אימה: "אנחנו נגלה ברגע שהיא תסיים את הניתוח"
"אני משתגע כאן" אמר דין.
"אני יודעת!" אמרה אחת מחברותיה שבאה לבקר.
"מי את תזכירי לי?"
"אני אחת מהחברות היחידות של לואר, אני קארן"
"טוב, אני הא..."
המלכה ריאה פלטה שיעור מזוייף, ודין הבין מיד את הכוונה.
"אתה ה.. מה?" שאלה קארן.
"לא עניינך" אמר.
ופתאום הרופאה נכנסה ואמרה: "יש לי חדשות טובות ורעות"
"תתחילי מהטובות" אמרה קארן.
"ומי את?" שאלה הרופאה
"קארן, חברה של לואר"
"אוקיי, הוד מעלתך, ממה להתחיל?"
"מהטובות" אמרה רוליאן.
"הטובות הם, היא שרדה את הניתוח"
"הרעות?" שאל דין בקול חושש
"היא בקומה"
"מה?!" צעקו כל הנוכחים בחדר מלבד לוסי שמנסה להיזכר מה זה קומה, כשנזכרה היא צעקה וכולם מלמלו
"הדיילי כפרה"
"היא לא יכולה להיות בקומה, לא עכשיו, לא 3 ימים לפני הנשף" אמרה המלכה לרופאה.
"אנחנו יכולים לנסות לתת לה אקסולופין, במקרה הטוב היא תתעורר בעוד 3 ימים, בבוקר, במקרה הרע, היא תישאר בקומה לנצח"
"תני לה את האקסולופין, אני רוצה שהיא תחייה איתי" אמר דין
ריאה אמרה: "דינוש, בוא, תנחם את אחותך"
"אם כבר היא צריכה לנחם אותי" אמר דין
המלכה רוליאן אמרה: "הקשיבי לנסיך ותני לה את האקסולופין, וסרידיום"
"למה סרידיום?"
"לרוב סרידיום זה אחד מהמרפאים שלנו, אבל לאנשים ספציפיים זה יכול להציל את חייהם, והיא אחת מהם, תני לה גם סרידיום"
"טוב הוד מעלתך" אמרה והלכה לתת לה את התרופות.
"היא חיה" מלמלה המלכה באושר, "בקומה אומנם, אבל חייה"
כשסיימה את מלאכתה הרופאה באה עם פתק והביאה למלך ויקטור.
"הוד מעלתך, זה מה שהיא תקבל כל יום, מנות הסרידיום והאקסולופין"
"אוקיי, מי יתן לה אותם?"
"אני אבוא ואתן לה, אתם יכולים לבקר אותה, לדבר איתה, אולי זה ישחרר אותה מהקומה" ועזבה.
כולם נכנסו בבהלה ונשטפו הקלה כשראו את חזה עולה ויורד.
'היי' מלמל דין בראשה, לא הייתה תגובה
'גם אני, וגם הורייך, וגם לוסי, וגם הוריי, וגם חברתך, קארן. מחכים לך, מחכים שתחזרי, אז תזדרזי ותיפטרי מהקומה המקוללת הזאתי ותחזרי אליי'
נדמה היה שכולם התרגשו מדבריו, ושהם צותתו לו, קארן ניגשה למיטתה במהרה ואמרה: "היי, לואר?, את זוכרת אותי?, את הקריסטלים שלי..." אמרה ויצרה כמה קריסטלים בידה וכולם היו בשוק טוטאלי.
"מה לעזאזל קרה פה?"
"ישנם 9 אנשים המסוגלים לשלוט ביסודות של הממלכה ואחד המסוגל לשלוט בכל, בחיים עצמם, בכל היסודות, אבל הוא עדיין לא נולד, באש, במים, באוויר, באדמה, באבנים (הטובות והיקרות), בצללים, באור, בכאב, בכאוס, ויש את האחד, השולט בכולם, קוראים לו אבי כל היסודות, ואם זו בת, אם כל היסודות, לואר, יכולה לשלוט במים ואני באבנים, אז הבנתם את הנקודה, וכל זה משתייך לזן האנושי ולכמה שהם אגדות, כל הזנים האגדיים הם: אנשי זאב, פיות, אלפים, גנומים, גמדים, וגובלינים, אבל זה לא הגיוני"
"אכפת לך לעוף מכאן ולא לחזור?!" סינן דין בשיניים חשוקות.
"אני.." אמרה קארן.
"האני שלך לא מעניין אותי!, עופי מכאן ואל תחזרי לעולם!" אמר דין וקארן יצעה כשדמעות זולגות על פניה.
"הפחדת אותה" אמרה אימי בקול רגוע ועדין.
"אני לא מסוגל לשמוע שמדברים על הזמן שלי כאגדה, חוץ מזה יש לי תחושה לא טובה לגבי הקארן הזאתי..."
"תירגע ותלך לישון, תקום רענן, כבר 1 בלילה" אמרה ריאה.
"מבחנתי לישון פה על הרצפה אני לא עוזב אותה" אמר
"לבקש מהמשרתים להביא לך מזרן?"
"כן בבקשה"
"ארל!, תביא לכאן מזרון לשינה, למען האמת תביא 2" אמרה ריאה חייכנית.
"מי עוד ישן כאן?"
"אפחד, הבאתי 2 בשבילך, שתישן בלי בעיות" אמרה ריאה ולקחה כרית ממיטתה של לואר והביאה לבנה.
"תודה" אמר דין וכשאימו יצאה, נרדם על המזרונים.
(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )(¬_¬ )
היי, סיימתי להשבוע עם לואר ואני ממשיכה בשארית השבוע עם התאומות,
מה אומרים, לעשות גם מנקודת המבט של דין?.
השאלות לחשיבה הן אותן שאלות כמו בפעם הקודמת, מקווה שאהבתם.
(זה ממש לא כבדרך אגב רק בשביל תגובות שתדעו)
YOU ARE READING
לואר - החצויה
Werewolf*הושלם* היי, אני לואר, ואני רוצה לספר לכם מה קרה לי. כשהייתי בת 17.5 גיליתי שכל חיי היו שקר. שהוריי הם לא הורי. שקיימים זנים שונים שהם לא בני האנוש. שאני לא אנושית. שאני חצויה. משתי זנים שאמורים להיות אויבים. שאני נסיכה. שאני הנערה לה הייעוד מחכה. מ...
