המשך:
•לין•
השעה הייתה עשרה לתשע, החושך כבר פשט על העיר מלפני כמה שעות.
יצאתי מהמכונית שלו לכיוון הבית שלו.
אחרי שהשתחררתי מבית החולים, אמרתי לו שאצטרך לקחת את הדברים שלי מהבית שלו ואז אוכל ללכת לבית שלי.
אז עלינו על האוטו שלו והנה אנחנו כאן, שוב בבית שלו.
הוא התקדם לדלת ביתו התקדמתי אחר צעדיו.
"טוב. בואי אני אעזור לך לסדר את הכל." אמר
לא אמרתי כלום, פשוט עלינו לחדר שבו הייתי.
נכנסתי לחדר הוא נכנס אחריי, ידעתי מה אני צריכה לעשות, אני צריכה לקחת את הדברים שלי לסדר אותם בתוך מזוודה וללכת.
אבל המוח שלי כהרגלו המשיך לחשוב ולחשוב ולחשוב.
ללא הפסקה.
"למה התכוונת?" הפה שלי פלט פתאום הייתי בהלם מעצמי שבכלל שאלתי אבל רציתי לדעת ממש רציתי לדעת.
"באיזה הקשר?" שאל הסתובבתי אליו הבטתי בעיניו
כשבנינו מרחק של שני צעדים.
"אמרת שהמוח שלך לא מפסיק לחשוב עליי וכל זה.
למה התכוונת?" שאלתי
"בדיוק למה ששמעת לין." מה? אולי פשוט תדבר במקום לשבור לי את המוח מניסיונות להבין אותך?!
"אני לא מבינה אותך אופק!" אמרתי מיואשת
"אני חושב שהתאהבתי בך לין. לעזאזאל!" אמר הוא העביר את ידיו בשערו.
אלוהים. מה הוא אמר עכשיו?
"אתה חושב?" שאלתי לפני שעוד קלטתי את מה שאמר הוא גילגל את עיניו ואמר "אני אופק אמסלם אוהב אותך לין אסולין. מספיק ברור?"
לא הגבתי. הרגשתי את בטני מתהפכת, עוד לפני שהספקתי לומר משהו הוא המשיך
"בחיים שלי לא הרגשתי משהו לבחורה.
זה תמיד היה אצלי סטוצ'ים.
העדפתי סטוצ'ים מאשר קשר עם בחורה, כי בחיים לא הרגשתי משהו למישהי.
כל בחורה שהייתה לידי לא באמת עשתה לי משהו,
אבל איתך זה היה שונה, כל פעם שראיתי אותך העברת בי הרגשות שלא הכרתי, לקח לי זמן להבין
אבל בסוף הבנתי, הבנתי שאני רוצה אותך.
שאני רוצה שתהיי שלי, לא משנה מה.
וכמו שאמרתי לך המוח שלי רק חשב עלייך ובקושי נתן לי לישון, לא משנה מה ניסיתי או לא ניסיתי לא יכלתי להעביר את ההרגשות שהרגשתי והנה לין אני מתוודה בפנייך."
הכל קרה כל כך מהר, אך ידעתי שאהבתי את מה שקרה.
תוך פחות מכמה שניות הדבקתי את שני הצעדים שהפרידו בינינו,
תוך פחות מכמה שניות שפתיי התנגשו בשפתיו.
הוא החזיר לי נשיקה, שמחתי שמחתי כל כך, הרבה זמן רציתי את זה, הרבה זמן שרציתי אותו.
אחרי דקה או שתיים שהרגישו כמו חמש דקות לפחות התנתקתי ממנו.
"אני אוהבת אותך אופק. הרבה זמן רציתי לעשות עם זה משהו אבל לא יכלתי, כי חשבתי שאתה היית הרוצח של ההורים שלי וידעתי שזה אסור כי הייתה לי מטרה
להכאיב למי שהכאיב לי, אבל אז סיפרת לי את הכל וגילית לי את האמת-" הוא קטע אותי "אז למה לא אמרת לי כלום אחרי שגיליתי לך את האמת?"
YOU ARE READING
החיים בצל הפשע
Romanceהוא בן 24 ושמו אופק, הוא עבריין שלא רואה ממטר. הוא נולד לעולם אכזרי ואימתני ביותר. הוא לא מייחס חשיבות לאף אחד, הוא לא מביע רגשות כלפי אנשים סתם. הוא יעשה הכל כדי להשיג את מבוקשו, הוא בחיים לא היה בזוגיות, והוא גם לא מעוניין בכך. הוא מעדיף להישאר...
