*כעבור יומיים*
•לין•
היום התעוררתי מוקדם, חיכיתי ליום הזה בקוצר רוח.
בדקתי מה השעה עוד שתי דקות אצטרך לצאת מהבית.
היום אני הולכת להיפגש עם החוקר אור, הוא אמר שהוא הולך לתת לי יותר פרטים משמע אומר הולך להראות לי תמונות של העבריין הזה.
ניסיתי לדמיין אותו בראשי אך ללא הצלחה,
הבטתי שוב בשעה "כוסעמק נו כבר!" אמרתי לעצמי.
היום גם אוכל לדעת מתי אנחנו יוצאים לפעול ולבנות את הבסיס כמו שהחוקר אור אמר לי בטלפון אתמול.
*שיחת הטלפון*
אור מהמשטרה: כן לין. מחר בשעה 8:00 תפגשי אותי.
אשלח לך מונית שתביא אותך לכתובת.
אני: ובפגישה הזאת אני אוכל לדעת מתי נצא לפועל?
אור מהמשטרה: קודם כל ניפגש. אל תשכחי שצריך לבנות גם את הבסיס.
אני: הבסיס?
אור מהמשטרה: איך את חושבת שאת הולכת להיכנס לבית של עבריין גדול? את חושבת לדפוק לו על הדלת והוא יפתח לך אותה בשמחה? הוא ישאל אותך שאלות.
נצטרך סיפור כיסוי.
אני: אוקיי הבנתי.
אור מהמשטרה: מחר ב8:00 אל תשכחי.
*סיום שיחת הטלפון*
"! !" צפירות של מכונית נשמעו מחוץ לביתי, המונית.
נכנסתי אליה אחרי הליכה מהירה מביתי, סגרתי את הדלת והנהג התחיל בנהיגה.
האוטו נעצר הבטתי מעבר לחלון, שוב פעם בית קפה.
הנהג אמר ששילמו כבר אז יצאתי.
אחרי חיפוש קצרצר מצאתי אותו, הוא ישב סביב שולחן עגול עם שני כיסאות אחד מול השני, בחליפת עסקים כשהוא עסוק במחשב שלו.
"בוקר טוב." אמר וסגר את המחשב שלו וקירב את ידו אליי "בוקר טוב." עניתי באותו הטון כמו שלו ולחצתי את ידו
"ישר ולעניין בלי חפירות." אמרתי מקצרת לי "אוקיי הבנתי אותך" אמר עם חיוך "אז כמו שכבר אמרתי לך נצטרך בסיס." אמר
"אוקיי הבנתי את זה.. חשבת על משהו?" שאלתי "חשבתי. אולי תכנסי לשם בתור עיתונאית, הרי לכל מקום שהוא הולך יש סביבו צלמים/עיתונאים." אמר
"הבעיה בסיפור הזה זה שרוב הסיכויים שהוא לא יאשר את הכניסה של עיתנואית לבית." אמר "נו באמת. ממש הבן אדם הכי שמור בעולם" אמרתי בעיקר לעצמי
"אפשר לראות מי זה הבן אדם הזה לפחות?" שאלתי "כן בטח" אמר הוא הקליד כמה אותיות במחשב שלו הסתכל עליי וסובב את המחשב שלו אליי
"לא נכון!" אמרתי קירבתי את המחשב אליי לראות שאני לא הוזה "לא נכון לא נכון!" אמרתי לעזעזאל!
נו באמת.
"הכל בסדר?" שאל "אני מכירה אותו. טוב לא ממש מכירה אותו.. זאת אומרת פגשתי אותו" אמרתי
"מה איפה?!" שאל והביט בי "אתמול.. הייתי במועדון ואז הוא התנגש בי.. ואז נפלתי והוא עזר לי.. ואז לקח אותי לבית שלו.. ואחרי זה החזיר אותי." ניסיתי להסביר
"רגע רגע רגע רגע מה?!" אמר וקירב את עצמו אליי "שמעתי נכון? היית בבית שלו?" שאל עם מבט משונה
"כן.." אמרתי
"איך זה יכול להיות? ועוד מישהי שהוא לא מכיר שרק פגש במועדון הבן אדם הזה בקושי נותן לזבוב להיכנס לבית שלו." אמר
צחקתי לעצמי בלב מהתיאור שנתן.
"מאיפה לך?" שאלתי הוא מייד נדרך "מה זאת אומרת אני מהמשטרה שכחת?" אמר הבטתי בו מבט קצר של חשדנות והתעלמתי ממה שקרה.
"אם נכנסת לבית שלו כבר פעם אחת תוכלי לעשות את זה שוב. כל הכבוד לין פתרת לנו בעיה" אמר
"וואו רגע מה" התקדמתי עם גופי אליו הבטתי לצדדים לבדוק שלא שומעים אותי "אתה קולט מה אתה מבקש ממני? להיכנס לבית של עבריין. נראלך שאני עושה את זה?!" שאלתי בלחש עם קול תקיף
"עשית את זה כבר פעם אחת אני חושב שתצליחי לעשות זאת שוב בפעם השניה." אמר עם חיוך שהרגיז אותי
"ומה אני אמורה להגיד לו? היי שלום מה נשמע זוכר אותי?" אמרתי בקול ציני
"את זה אני משאיר לך. אני בטוח שתצליחי למצוא רעיון." אמר גילגלתי את עיניי.
^השעה 17:21^
הנחתי את ראשי על רגליו של נועם הוא ליטף את שערי והמשיך להתסכל על הסרט "מה יש לך" שאל
"מה יש לי?" שאלתי "נו ספרי ליני קדימה" אמר "אין לי כלום.. אבל אני אוהבת אותך נונו" אמרתי ברצינות
"אוקיי את מוזרה. אבל גם אני אוהב אותך ליני" אמר חייכתי, בלי הילד הזה אין לי חיים.
הבן אדם היחיד שגורם לי להמשיך לחיות למרות כל הקשיים, קמתי ממקומי הנחתי לו נשיקה על הלחי
"אני עולה לחדר" אמרתי הוא שלח לי נשיקה ועליתי
נכנסתי למיטתי הבטתי בתקרה וחשבתי.
מה אם הכל ישתבש והוא יפגע במשפחתי? באנשים היחידים שנשארו לי?
מה אם הוא יפגע בחברים הכי טובים שלי? בלידור? ברומי? רון?
אני לא רוצה לסכן אותם אני לא רוצה!
דמעות התחילו לזלוג על פניי
"אני אעשה את זה אמא ואבא אני מבטיחה לכם. אני אגרום לו לשלם על מעשיו, לא משנה מה. אני נשבעת"
אני חייבת לשים לזה סוף אני חייבת להכאיב לו בדיוק כמו שגרם לי, הוא הכאיב לי הוא הרס כל דבר טוב שהיה לי
אני לא אתן לו להמשיך, אבל אני יודעת שאני לא אצליח לשים לזה סוף.
אולי אני כן אצליח לגרום לו לכאב, אבל אני בחיים לא אצליח להחזיר את הוריי.
את החיים שלי, שמזמן כבר הלכו, את הפרחים הכי יפים שהיו בעולם הזה לא אוכל להחזיר.
רק אוכל להניח על קברם פרחים אחרים,
אבל אני חייבת לזכור מה המטרה שלשמה הסכמתי.
אני חייבת לזכור שלא משנה מה יקרה, אני לא סותה מהמסלול.
אני אכאיב לך אופק אמסלם השאלה היחידה היא באיזו דרך.
- - - - -
מקווה שאהבתן💞
כל תגובה/הצבעה תשמח אותי נורא!💕💕
YOU ARE READING
החיים בצל הפשע
Romanceהוא בן 24 ושמו אופק, הוא עבריין שלא רואה ממטר. הוא נולד לעולם אכזרי ואימתני ביותר. הוא לא מייחס חשיבות לאף אחד, הוא לא מביע רגשות כלפי אנשים סתם. הוא יעשה הכל כדי להשיג את מבוקשו, הוא בחיים לא היה בזוגיות, והוא גם לא מעוניין בכך. הוא מעדיף להישאר...
