פרק 30

127 7 0
                                    

*כעבור מספר ימים*
לין
אני יורדת לחצר הבית של אופק, אני מתיישבת בפינת ישיבה בחוץ, מוציאה את הטלפון ובוהה בהודעה האחרונה ששלחתי לו לפני שעה כשהוא עדיין לא ענה.

הימים האחרונים נהיו מתוחים, לפי מה שהבנתי הוכרזה מלחמה בין משפחת אמסלם לבין משפחה אחרת בשם לוין.

אופק נהיה קר ואטום בימים האלה, הקשר שלנו מתהלך על חבל דק, הוא בקושי עונה לי להודעות, הוא כמעט ולא נמצא בבית, ואני דואגת כמו שלא דאגתי בחיי.

הוא אמר לי שמלחמה כזאת נמצאת בפתח, הוא הכין אותי לזה אבל בכל זאת לא הרגשתי מוכנה לקור רוח ותגובה כזאת.

"!" קיבלתי הודעה זה היה מרון -מה איתך?- כתב אז יצאתי מהשיחות עם אופק ונכנסתי אל הצ'אט איתו ועניתי -רגיל.- התשובה שאני כבר מדקלמת בעל פה.

הטלפון שלי צילצל 'המגודל שלי❤' הופיע על הצג בתגובה ישירה שחיכיתי לה זמן מה עניתי.

"אה אהבה שלי?" הוא שואל בקולו הרגיל "שלחתי לך הודעה לפני שעה למה לא ענית?" אני שואלת טיפה בלחץ כי העולם שלו מכריח אותך להיות סביב ה-'לחץ' כמעט כל יום או אפילו כל יום.

"אמרתי לך אין לי זמן להודעות, גם לשיחות בקושי אבל הייתי חייב לך." הוא אומר

"מה קורה?" אני שואלת בדאגה "בסדר גמור קטנה שלי תפסיקי עם כל הדאגה הזאת. איך את?" הוא שואל ומנסה לשדר לי שהכל טוב "בכנות?" אני שואלת למרות שידעתי מה התשובה

"מה נראה לך?" החזיר עם גיחוך "אני על קוצים פה. נמאס לי כבר לראות קירות! אני משתגעת!" אני פורקת בפניו
"אני אחזור לבית עוד מעט, אני אשלח לך הודעה כשאצא." אמר

"תבטיח שלא תחזור אליי קר." אני מבקשת משהו שקורה תמיד אחרי שיחת טלפון מקוללת שהופכת לי אותו בשניות.

"מבטיח. קטנה שלי הכל בסדר שם נכון?" הוא שואל "חוץ מזה שאתה לא כאן כן הכל בסדר." אני עונה
"אני צריך לנתק אני אוהב אותך יפה שלי." אמר לעזאזל.
אני שונאת בכל איבר בגוף שלי את ה'עבודה' המקוללת שלו.

"גם אני." אני מחזירה בבאסה "מעוניין במלא לא בקיצור." הוא מחזיר לי "אני אוהבת אותך מגודל." אני אומרת עם חיוך קטן שלקח לו זמן להוציא ממני בימים האחרונים "מאוהב בך. ביי" אמר

החזרתי לו ביי והוא ניתק, בהיתי במסך למשך מספר דקות עד שהתאפסתי על עצמי ונכנסתי חזרה לבית.
לקחתי לי שתיה והלכתי לראות את המשך הסדרה שעצרתי.

*כעבור שעה וחצי*
אני שומעת קולות, מנסה להבין מה הם אומרים לי אך ללא הצלחה.
רעשים עזים מלמטה, זכוכיות שנשברות בשפע משמיעות קול מרעיד, המחשבה הראשונה שעלתה לי היא שאולי פרצו? אבל עם כמות השומרים שיש למטה מאז שהלך אני בספק לכך.

החיים בצל הפשעWhere stories live. Discover now