פרק 32

123 7 3
                                    

לין
שקט. רוח. מקום חדש.
בבת אחת השק הוסר מפניי ועיניי נפקחו.
מחסן? לא כל כך הבנתי איפה אנחנו.

המקום היה מסריח, מסריח ברמות.
אבל הרגשתי הרגשה נעימה סובבתי את ראשי לאחור- חלון שממנו הגיעה הרוח.
נאנחתי הסתכלתי סביבי, אומנם המקום היה חדש אבל מצבי לא השתנה אפילו לא במקצת.

האח הבכור נכנס, גופי נדרך, הוא הגיע עם צלחת וכוס מים, הארוחה שלי.
הוא הניח אותה על הריצפה מולי ושיחרר לי יד אחת,
הוריד לי את המסקנטייפ לקחתי את המים ושתיתי הכל.

"אני זיו, לין. אני מודה שיש לי אח קצת אידיוט. תקשיבי מותק, חטיפה שלך לא הייתה בתיכנון.
אבל מאחר שאח שלי כבר הקדים תמכה המזדיי- סליחה. כבר הקדים תמכה אנחנו נאלץ להתמודד עם מה שיש." דחפתי את הצלחת שלו אליו

וסימנתי לו שסיימתי, את האוכל שלו אני לא מתכוונת לאכול. "אתה מודע למה שאופק יעשה לכם?" אני שואלת ידעתי מי זה אופק ואם אני הייתי עכשיו הזיו הזה הייתי מפחדת על כל דקה שאני נושמת.

הוא חייך "אני מבין שעוד לא הכרת את לוין. נעים מאוד לין, יחסית לבחורה ששואפים ממנה להיות חכמה את לא כזאת אה?" הוא אמר לא הגבתי

"החבר המזדיין שלך לא פה בשביל להציל אותך. אז אני מציע לך להתחיל לדבר אליי בכבוד למה כרגע? כרגע אני שולט בכל העסק פה." הוא אומר מתקרב אליי

"אני אענה לך במה שאופק היה עונה לך- *האמ* לך תזדיין." משום מקום האומץ יצא, נפלט ממני החוצה.

אבל בחיים לא אדבר אל האפס הזה בכבוד.
לא מגיע לו שאדבר אליו בכלל בכבוד.
הוא יכול לדחוף את הבקשות שלו עמוק לתוך התחת שלו.

סטירה. הוא החטיף לי סטירה. "אתה מנסה לצאת כאילו אתה איזה אח רחמן אבל אתה הרבה יותר גרוע ממנו אל תשלה את עצמך. מרים על נשים יד? אמיתי זה הכי טוב שלך?" הוא עיצבן אותי.

המחשבה הזאת שהוא עושה את זה כדי להקניט אותי, וידעתי שעשה את זה נטו מהכוונה הזאת.

"אני מציע לך לסתום תפה המזדיין שלך ולהגיד תודה שאני בכלל מרחם עלייך יבת של זונה שמעת?!" הוא צעק לא הגבתי

"עכשיו תקשיבי לי טוב טוב זונת אמסלם. את תעשי כל מה שאגיד לך כולל הכל כי אני לא שואל אותך אני ברור לך?!" הוא משך בשערי לאחור

"תעזוב אותי אידיוט!" צעקתי בחזרה הוא ציקצק בלשונו "אני ברור לך?!" הוא שוב צעק לא רציתי להגיד את המילים אז הינהנתי.

הוא שיחרר, קשר את ידי בחזרה וסתם לי הפה עם מסקנטייפ חדש והלך.
עכשיו הרשתי לדמעות שלי לזלוג.
חיים שלי איפה אתה? לעזאזל אני לא אחזיק פה עוד דקה.

*כעבור שעה*
אני מתעוררת, יריות שהחזירו אותי ליום החטיפה עפו פה באוויר.
אני מאוד מקווה שזה הוא. הלוואי אלוהים.

החיים בצל הפשעWhere stories live. Discover now