פרק 16

197 6 0
                                    

אופק
הטלפון צילצל שוב בפעם הלא יודע כמה,
"מה כוסעמק מה?!" הצמדתי את הטלפון בעצבים על כך שלא נותנים לי לישון.

"אור. מצאו אותו." התרוממתי במהירות שיא מהמיטה
זיהיתי את קולו של איתי "מה אמרת איתי?" שאלתי לוודא ששמעתי נכון.

"מצאו אותו תבוא למחסן ברחוב ג'ו אני אילאי וליאור פה." לא חשבתי יותר מידי ניתקתי קמתי מהמיטה והתלבשתי במהירות.

לין. אני צריך לעדכן אותה.
בדקתי מה השעה ראיתי שכבר 13:09 ראיתי שהיא שלחה לי הודעות לא יכלתי לענות להן כרגע
-בוקר בייב, אני צריך לדבר איתך.- רשמתי

דחפתי את הטלפון לכיס האחורי של המכנס לקחתי את המפתחות ועפתי מהבית ישירות לאוטו שלי.

הגעתי לרחוב שאיתי אמר לי, כעס כל כך עצום וכל כך חזק זרם וזרם לי בעורקים.
כמה שחיכיתי ליום הזה, כמה שהוא הולך לסבול.

פתחתי את דלת המחסן שלושת חבריי הנאמנים באמת היו שם מביטים בבן זונה יושב קשור.

צחקתי כשראיתי אותו, התקרבתי אליו "אתה כל כך הולך לסבול." אני אומר לו בקול אטום וקר. מתכוון לכל מילה.

"אופק?" אילאי קרא לי סובבתי את ראשי אליהם הוא סימן לי לבוא הצידה, "דבר ראשון תזיין תשרמוטה. דבר שני תירגע, סתכל על עצמך אחי, תנשום הבן זונה פה והוא לא ילך לשום מקום. אנחנו כאן ואנחנו נדאג לזה."

אילאי צדק הייתי חייב להירגע הרגשתי שעוד שניה אני מאבד את זה שעוד שניה אני הולך פשוט להוציא את האקדח שלי ולירות בבן זונה ישירות בראש ולגרום לו לעבןר מוות מהיר.

לא רציתי את זה, ממש לא.
אני אגרום לו לסבול, אני אגרום לכך שהמוות שלו יהיה איטי וכואב, אני אגרום לו לסבול על כך שניסה לחבל לי בדברים במשך שנים, והכי חשוב אני אגרום לו לסבול על מה שעשה ללין. על מה שהעביר אותה.

"אחי. מתקשרים אלייך." ליאור אמר הורידים שלי בלטו כל כך שהיה נראה שעוד שניה הם מתפוצצים מרוב עצבים.

שמעתי את צילצול הטלפון שלי הוצאתי אותו וראיתי שלין מתקשרת. "אני צריך לענות לזה, שמרו עליו."
יצאתי החוצה ועניתי לשיחה

"אופק? מה קרה?" שמעתי אותה שואלת בדאגה
"הכל בסדר יפה שלי אבל אני צריך לראות אותך עכשיו." אמרתי "למה מה קרה?" שאלה שוב בדאגה
"אני צריך לספר לך משהו חשוב. איפה את?" שאלתי

"אתה מדאיג אותי." היא אומרת שומעים בקולה שהיא באמת דואגת "אל תדאגי חיים שלי. אני פשוט צריך להגיד לך משהו זה הכול." אני אומר מנסה להוריד ממנה דאגה.

"אני בבית. הייתי אמורה ללכת עכשיו ללידור רון ורומי." אמרה "אני מצטער שזה ככה קטנה אבל תצטרכי לבטל איתם. זה יקח כמה שעות." אמרתי

החיים בצל הפשעWhere stories live. Discover now