החיים בצל הפשע

פרק 9

*לורן- האחיינית של אופק, בתו של אביאל האח הבכור של אופק. לורן עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני ארוך.*

•אופק•
*השעה 10:00*
יצאתי מהפגישת עסקים שנקבעה לי להיום,
נכנסתי למשרדי ומיד אחרי יותם החייל שלי נכנס.

"בוס השגנו לך את המידע על גברת לין." אמר
והביא לי את הדפים שהחזיק, סימנתי לו לצאת.

הסתכלתי על המידע שכתוב והתחלתי לקרוא,
לין אסולין בת 22, עובדת בחנות תכשיטים..

יש לה אח שקטן ממנה קוראים לו נועם הוא בן 16..
קראתי וקראתי עד שהגעתי לנקודה מעניינת.

ההורים שלה נהרגו ממטען חבלה.
השורה היחידה שתפסה לי את העין.

הנחתי את הדברים בצד והמשכתי בעיסוקיי.
קיבלתי שיחת טלפון מאושר

אושר: אני חייב את העזרה שלך דחוף
אני: דבר

אושר: הבטחתי לאביאל שאני אקח את לורן היום ואני לא קרוב בשיט יש מצב אתה קופץ לקחת אותה?
אני: אני אדאג לזה

אושר: טוב תודה אני אבוא לקחת אותה רק תשלח לי איפה אתם
אני: סבבה ביי

ניתקתי את הטלפון וקמתי ממקומי יצאתי מהמשרד
"סופיה תבטלי את הפגישות הבאות. אני יוצא" אמרתי
"אין בעיה בוס" ענתה

נכנסתי למעלית וירדתי לקומת החניון.
(ה.כ לורן זו הבת הקטנה של אביאל)

נכנסתי לאוטו ונסעתי לקחת אותה.

יצאתי מהאוטו חיכיתי עד שתצא מהשער, היא יצאה חיפשה בעיניה כנראה את אושר ואז כשראתה אותי רצה אליי.

"דוד אופק!" הרמתי אותה והיא נישקה לי את הלחי "חיים שלי את לורנה" אמרתי מוסיף את הכינוי שמוצמד לה תמיד.

"איפה דוד אושר?" שאלה "מה? דוד אופק לא מספיק? אה?" דיגדגתי אותה היא התחילה לצחוק

נישקתי לה את הלחי הכנסתי אותה לאוטו וחגרתי אותה.
לקחתי את התיק שלה ושמתי בבגאז'.

"בא לך גלידה לורנה?" שאלתי "כן!" צעקה עם חיוך
"טוב חיים שלי. נעבור במשרד ואז נלך לקנות גלידה טוב?" היא הנהנה נמרצות.

הילדה הזאת רק בת שמונה וכבר גרמה לי לחיוכים שאף אחד לא מצליח להוציא ממני, אני מאוהב בילדה היפה הזאת.

יצאנו מהאוטו היא החזיקה לי את היד נכנסנו למעלית ועלינו לקומה של המשרד שלי שנמצא בקומות הגבוהות.

"וואו! איזה יפה" אמרה כשהביטה דרך החלונות השקופים על הנוף.

"יאללה קטנטונת בואי נזוז." אמרתי "היי! אני לא קטנטונת" אמרה שילבה את ידיה והביטה בי בפרצוף כועס

"טוב סליחה אז נלך לאכול גלידה גדולה שכמוך?" אמרתי "כן!!" שוב צעקה עם חיוך הרמתי אותה

יצאנו מהמשרד אחרי שחתמתי על שני מסמכים חשובים ואחרי שלקחתי את הדברים שלי.