פרק 18

208 6 0
                                    

*קריאה נעימה💓
אשמח אם תצביעו או תגיבו*

•אופק•
חיכיתי, חיכיתי כבר יותר מחמש דקות וכעסתי, כעסתי על הזונות האלה שלוקח להם זמן להגיע.
הבטחתי להם שלא אעשה כלום בלעדיהם, ואני לא יכול לזיין לעצמי את המילה, לא מולם.

זרקתי תסיגריה השניה שלי להיום יודע שהיא גם לא האחרונה, הבטתי לימיני וראיתי את המכוניות שלהם,
הגיע הזמן, הבטחתי שלא אעשה כלום עד שיגיעו אבל לא הבטחתי שלא אעשה משהו כשהם שיגיעו.

התקדמתי לדלת "לך תזדיין אופק פאקינג שבע בבוקר!!" שמעתי את אילאי צועק
נכנסתי הסתכלתי על שומריי וסימנתי להם לצאת מפה זריז, הם יצאו הבנים נכנסו לא עניין אותי כלום
עניין אותי איך אעצב לזין תפנים.

שני בוקסים ישרים ומדוייקים שלי הונחו על פניו, זה הספיק כדי שפניו יקבלו צורה חדשה, אך זה לא הספיק לי.
בוקס אחרי בוקס אחרי בוקס, אחד ישירות לבטן שגורם לו רפלקס הקאה.

עצרתי, "תתחיל להסביר הכל למה אני אזיין לך תצורה אם תעז לזיין לי תשכל." אמרתי בקול קר.

לין
מיצמצתי כמה פעמים וראיתי אותו בדיוק בדלת עם מגבת כרוכה סביב פלג גופו התחתון, הוא בדיוק תפס אותי מסתכלת עליו.

חייכתי כשהוא ראה אותי וצחק "בוקר טוב קטנה שלי."
אמר לי "מה זה איפה היית?" שאלתי בקול חלש בגלל שהרגע קמתי "התקלחתי בחדר פה ליד" אמר "אה למה?" שאלתי "לא רציתי שתקומי." אמר

הוא הניח לי נשיקה על הראש והלך לשים טרנינג,
הוא נשכב לצידי על המיטה והתחיל לחפש לו מה לראות בטלוויזיה.

עברו כמה דקות והרגשתי ממנו משהו לא מוסבר, לא טוב
"מאמי?" אני קוראת לו בלחש "אה?" הוא עונה לי כשעיניו ממשיכות להיות במסך הטלוויזיה "אני יודעת שקרה משהו. אני מרגישה את זה. תספר לי." אמרתי והתיישבתי מביטה בעיניו.

"הבטחתי וקיימתי. עמדתי במילה שלי בייב. הבן זונה מת. אין לך יותר למה לדאוג. ואני אדאג גם שהוא יקבר 10 מטר מתחת לאדמה." הוא סיים את המשפט ורק אז העביר אליי את עיניו, בהיתי בעיניו תוך כדי הנשימות שלי הפכו להיות מהירות.

שיחררתי נשימה אחת וחיבקתי אותו, החזקתי אותו חזק. "אני אוהבת אותך מאמי." אמרתי
והוא נישק אותי בצוואר.

^כעבור 20 דקות^
ראשי מונח על חזהו ידו מפתלת בגבי, שנינו צופים בסדרה שבחרנו, "בייב אני רוצה שתפגשי היום את אילאי איתי וליאור. סיפרתי להם עלייך בדיוק היום." אמר

הרמתי את ראשי אליו "וואלה? מתי הספקת?" שאלתי עם גבות מקובצות "נראלך שהרגתי תזין לבד? להפך הם לא נתנו לי לעשות כלום עד שיגיעו." אמר

חייכתי אני אוהבת את החברות הזו בינהם, אופק סיפר לי מתישהו לא זכור לי מתי בטח לפני כמה ימים או משהו, שהם החברים הכי טובים.

החיים בצל הפשעWhere stories live. Discover now