החיים בצל הפשע

פרק 19

•לין•
דפקתי על חדרו של נועם "מה?!" שאל בעצבים פתחתי אותה בעדינות והצצתי פנימה,
החדר היה הפוך נועם שכב על המיטה עם קביים לצידו
כשבידיו כדור שהוא זורק ותופס

ראיתי על הבעת פניו שהוא עצבני, לא רציתי להיכנס אליו בלי לשאול כי ידעתי שהוא כנראה לא ירצה לראות גם אותי "נונו? אתה מרשה לי?" שאלתי
הוא שתק אז לקחתי את התשובה הזו כהסכמה.

סגרתי את הדלת אחריי והתיישבתי לידו במיטה, גבותיו היו מכווצות מכעס, "איך אתה נועם?" שאלתי
הוא לא ענה לי מייד הוא חיכה כמה שניות ארוכות עד שהחזיר לי תשובה "את יודעת איך אני." אמר לא דיברתי כי ידעתי שהוא ימשיך לדבר.

"עלינו בטבלה למקום השני. עלינו לפאקינג שמינית גמר למרות שהיינו בטוחים שלא נעלה. והנה עד שסוף סוף הגעתי לשמינית אני שובר תקרסול באימון מזדיין עוד לפני שהרגשתי את המגרש את האווירה הקרסול המזדיין הזה מחליט להישבר. אז כן ליני אני עצבני ואני אמשיך להיות עצבני כי זה מצב מחורבן." אמר וזרק את הכדור שפגע בקיר וירד לריצפה.

הבטתי בגבס שעל רגלו, ואז הבטתי בעיניו הזזתי את פניו עם ידי כדי שיביט בעיניי, "מה אני תמיד אומרת לך? לפני כל משחק? לפני כל אימון?" שאלתי אך הוא לא ענה לי אבל הוא יודע את התשובה והוא יודע מה אני הולכת להגיד "זה בסדר להפסיד, זה בסדר לצאת מהמגרש עם ראש שמוט למטה, אבל אתה חייב לזכור שאם תשאיר את הראש הזה למטה אף אחד לא ירים אותו בשבילך.

החלום שלך הוא להגיע לנבחרת עד גיל 20 נכון נונו? ואתה יודע שכדי להגיע לשם תצטרך לעבוד הרבה מאוד ותצטרך לקרוע לעצמך את התחת כי הם קשוחים שם כי הם לא לוקחים כל אחד.
אתה צריך לזכור שהכאב הוא זמני והויתור הוא לצמיתות. אם תוותר עכשיו אם תרים את הידיים שלך כאן ועכשיו איך תגשים את החלום שלך אה?

אתה צריך להיות הכי חזק שלך ברגע הכי חלש שלך.
אתה צריך להתמודד עם ההשלכות שהכדורגל מביא איתו, נועם יכלת להיפצע יותר גרוע! יכלת לסיים את החלום שלך כבר כאן! אבל לא יש לך עוד הזדמנות ואני לא אתן לך לוותר עליה. ואני יודעת שאתה גם לא תוותר עליה.

אם בחרת להיכנס לעולם הכדורגל אתה נכנס בכל הכוח וככה אתה אמרת בעצמך. מה נועם? עבדת כל כך קשה כל העונה אתה באמת רוצה לוותר דווקא עכשיו?" הוא הסתכל עליי הבעת פניו הכועסת כבר לא הייתה על פניו, הפעם זו הייתה הבעת הבנה.

"אני לא אוותר לינו. אבל המאמן הודיע לי שלא אשחק בוודאות בשמינית, ואולי גם ברבע אם זה יחמיר. הוא עידכן אותי גם שיש לי עד מחר להעביר את סרט הקפטן, הייתי צריך להביא אותו לו ואז הוא היה צריך לבחור מי ראוי לו, אבל לא הוא רוצה שאני אעשה את זה." אמר

"נועם אם אתה רוצה להיות בנבחרת ואם אתה רוצה להיות שחקן מצליח, מפורסם, מוכר, וגדול תצטרך להרגיש מה זה ספסל, תצטרך לראות איך הדברים מתנהלים לא כשאתה על המגרש אלא כשאתה על הספסל. ואני לא מוכנה שתסיים את העונה הזאת בלי להרגיש מה זה. בלי להרגיש מה זה שלא כל אור הזרקורים עלייך, שלא כל הציפיות עלייך, ושלא כל העיניים עלייך."