טומי
"למה על הדבר הזה?" מאיה מניחה את ידיה על מותניה, ברגע שרואה את האופנוע. אני מושיט לה את הקסדה.
"את רוצה טרמפ הביתה לא? לא חשבת שאבוא עם הרכב בשעה כזו למרכז תל אביב בשבילך." היא נועצת בי את מרפקה.
"אתה חצוף. יכולת להשתדל בשביל גיסתך לעתיד."
"אני לא מרשה לך לשלוף את הקלף הזה יותר." אני מחייך, "עכשיו תעלי או שתחזרי ברגל."
"יש לך מזל שכשאתה מחייך אתה מזכיר לי את אחיך ואז אני לא יכולה לכעוס עליך." היא לוקחת ממני את הקסדה.
"למה את מפחדת מאופנועים כל כך? אני לא מצליח להבין מה הבעיה שלך."
"אני חושבת שצריך להוציא את מכונת המוות הזו מחוץ לחוק, זה לא יציב, זה חשוף וזה גורם לכל מי שרוכב עליו לשיכרון חושים שהוא בטוח שהוא מחזיק את אלוהים בביצים." היא גורמת לי לצחוק בקול.
"תעלי כבר פחדנית."
"סע לאט. לא כמו בפעם שעברה." היא עולה ומחבקת את מותניי בחוזקה בכל הדרך אל ביתה.
"אני גאה בך. לא נסעת מהר." היא אומרת כשאנחנו מגיעים מתחת לבניין שלהם.
"עשית לי חוסם עורקים." אני מקניט אותה.
"סתום. אתה רוצה לעלות?"
"לא, לא. אילי מחכה לי בבית הקפה שלכן ואני צריך למסור מעטפה בשביל יונתן."
"או.קיי, נתראה בערב."
"ניפגש."
*
"מה קורה אחי?" אני מתיישב בשולחן הקבוע שלנו בקפה, אילי כבר כאן.
"חשבתי שתנוח היום קצת."
"אתה יודע שאני לא נח אף פעם." אני מסמן למלצרית החדשה להתקרב. היא תצטרך להתרגל לראות אותי פה כל יום ולפעמים מספר פעמים ביום.
"היי, היית פה קודם לא?" היא מסמיקה.
"כן," אני עונה באדישות.
"מה בשבילכם?"
"מה אתה רוצה אילי?" אני פונה אליו. המלצרית משחקת בקצוות שיערה בעצבנות וביד הפנויה אוחזת בטאבלט.
"נראה לי מוקדם מדי לבירה לא?" הוא מציץ בשעון היוקרתי שעל ידו, "אספרסו כפול וסודה."
"גם בשבילי." אני משחרר אותה.
אילי צוחק כשרואה את תגובתה המבולבלת של המלצרית, "מה עם אייריס?"
"היא אצלי בבית."
"היא לא הלכה לבית של הסבתא?"
"היא רצתה לנוח, אמרה שמחר תלך בבוקר."
YOU ARE READING
במבט ראשון
Romanceבמבט ראשון הוא ספר המשך לספר במבט לאחור. טומי, בן 23 עובד אצל אחיו יונתן במשרד חקירות. טומי הוא שובר לבבות לא קטן שלא מבלה בחברת אישה אחת יותר משבוע. הוא נחוש להוכיח את עצמו לאחיו הגדול ולגרום לו לגאווה, ביום אחד הכול מתהפך עליו כאשר הוא מסתבך בחקי...
