טומי
אנשים נכנסים בלי סוף לגינה, יוני יהרוג את אימא. היא לא סיפרה לו שיגיעו יותר אנשים למסיבה מאשר לחתונה. מאיה והוא לא מכירים מחצית מהאנשים. אימא ארגנה לעצמה מסיבה.
"חתיכת הפקה אה." אני נעמד ליד יונתן, רן ודני.
"לא ידעתי שאתם מכירים כל-כך הרבה אנשים." רן מקניט את יונתן.
"יש פה אנשים שלא ראיתי מהברית שלי וגם אז לא היה לי זין אליהם." יונתן מסנן והולך אל מאיה, להציל אותה מאימא שסוחבת אותה מאורח לאורח לומר שלום. אני מציץ בשעון ורואה שהשעה עשר בלילה, ארבל הייתה צריכה להגיע עם העוגה כבר. משהו בתוכי לא שקט, מעולם לא חשבתי שאתרגש מכך שבחורה אמורה להגיע לבית שלי בדרך כלל אני מת שהן ילכו מפה.
"טומי מה יש לך?" רן קוטע את מחשבותיי.
"מה?"
"אתה נראה לחוץ," הוא אומר.
"הוא מתרגש מהחתונה של אח שלו." דני מקניט אותי.
"דביל." אני אומר לו ונכנס לבית. הבית עמוס במלצרים וטבחים של חברת הקייטרינג שאימא הזמינה, אני לא מבין למה היה חשוב למאיה לבקש מארבל להכין עוגה, הם הביאו מלא קינוחים.
אני מוזג לעצמי ויסקי לכוסית וכשאני מתכוון לחזור אל הגינה, נשימתי נעתקת. ארבל עומדת מולי בשמלה לבנה ארוכה בעלת שרוולים דקים, שמגיעה כמעט עד הרצפה, שיערה האדמוני אסוף ברישול ונשפך על כתפה הימנית. פניה נקיות מאיפור חוץ משפתיה המשוכות במשהו שקוף כזה שבנות אוהבות למרוח אשר מדגיש את גוון שפתיה האדומות והעבות. היא מחייכת במבוכה ואוחזת בקרטון. אני מתעשת ומניח את המשקה על הבר, מתקרב אליה.
"בואי, אני אעזור לך." אני לוקח מידה את העוגה. "זה צריך להיות במקרר?" אני שואל ומכחכח בגרון כשאני לא מזהה את הקול שבוקע ממנו.
"כדאי." היא עונה ובאה אחריי. אני מניח את העוגה באחד מהמקררים שהביאו איתם החבר'ה מהקייטרינג. שואף אוויר, ממלא את חלל הריאות ונושף לפני שאני מסתובב אליה לפגוש את פניה היפות.
"אז הכנת עוגה." אני אומר ומרגיש דביל לגמרי.
"כן, היא יצאה ממש יפה למרות ההתראה הקצרה."
"אני מצטער אם העמדתי אותך בסיטואציה לא נעימה."
"האמת שאתה היית ממש בסדר, אחותי הגזימה." היא מחייכת, הנמשים מתפזרים על פניה בצורה כמעט זהה ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר להביט בה.
"טומי," היא אומרת בהיסוס, "אתה יכול לא לומר דבר על זה שאני נשואה, אני לא מרגישה בנוח גם ככה."
"אל תדאגי, לא הייתה לי כוונה כזו." אני מרגיע אותה.
"מה את רוצה לשתות? אני מניח שלא יין אדום בגלל השמלה הלבנה." אני מוביל אותה אל הבר המאולתר ביציאה לגינה.
YOU ARE READING
במבט ראשון
Romansבמבט ראשון הוא ספר המשך לספר במבט לאחור. טומי, בן 23 עובד אצל אחיו יונתן במשרד חקירות. טומי הוא שובר לבבות לא קטן שלא מבלה בחברת אישה אחת יותר משבוע. הוא נחוש להוכיח את עצמו לאחיו הגדול ולגרום לו לגאווה, ביום אחד הכול מתהפך עליו כאשר הוא מסתבך בחקי...
