במבט ראשון

פרק 39

                                                                  טומי

"אני לא מאמין שמחר אתה מתחתן." אני אומר ליונתן במשרד.

"כן, הגיע הרגע."

"מאיה משגעת אותך?"

"לא, היא לא כמו סיון," הוא מסתכל על דני וצוחק, "אימא אירגנה הכול. אנחנו רק מגיעים בלבוש של חתן וכלה."

"מצחיק מאוד." דני מעליב פני נעלב.

"טוב, אני אזוז לסגור כמה קצוות בתיק שלי." יונתן החזיר אותי לעבודה אחרי שהוא הבין שהסיפור שלי עם ארבל רציני ואני לא מתכוון להרפות. ואני בטוח שגם מאיה תרמה לזה.

"מחר יריב חוזר לארץ והוא ירצה דו"ח מפורט. מה אתה מתכוון לומר?" יונתן עוצר אותי לפני שאני יוצא.

"כלום, שלא מצאתי אותה."

"אתה מבין שזה מסבך את העניינים, לא יכול להיות שלא מצאת אותה. הוא מייד יחשוד או משהו כזה."

"אני לא אמסור אותה לידיים שלו, מחר הוא יקבל את הסכם הגירושין מעורכת הדין של ארבל ברגע שהוא ינחת בארץ. אחרי זה לא נשמע ממנו יותר."

"אתה אופטימי," דני אומר, "אנשים כמוהו לא מוותרים בקלות."

"הוא רק צריך לחתום, היא לא מתכוונת להיפגש איתו אלא אם זה במשרד של עורכת הדין שלה היא מודעת לכל המצב."

"אתה חושב שהוא הרים עליה יד?" דני שואל בזהירות.

"לא, אבל אני חושב שביום שבו היא עזבה אותו זה יכול היה לקרות. הוא היה שיכור לפי מה שהיא אומרת. ולפי מה שאני ראיתי, הוא היה מחוק. אז אני לא יודע ואני לא רוצה לנסות לגלות. אם יקרה לה משהו אני אהרוג אותו."

"איזי טייגר, אף אחד לא הורג אף אחד." יונתן אומר, "צריך לחשוב על סיפור אחר, אולי שראית אותה מספר פעמים אצל אחותה. משהו כזה."

"את זה אפשר להגיד. הוא לא יעז לעשות שם בלגן." אני אומר.

"אל תשכחו לארוז תיק, לצפון." דני אומר בגאווה, הוא הזמין וילה בצפון לסוף השבוע וכולנו נוסעים יחד לחגוג את הנישואים של מאיה ויונתן.

"סגור." אני אומר ויוצא לדרך.

*

"אתה חושב שהעוגה יפה?" אני מביט בעוגת חמש הקומות המפוארת שארבל הכינה ליונתן ומאיה. היא עבדה עליה במשך שלושה ימים רצופים.

"היא מהממת בדיוק כמוך." אני עובר לידה ונושק ללחייה בטבעיות. בהתחלה היא הייתה נרתעת מהנשיקות הקטנות ומהנגיעות האקראיות, אך בשלושת השבועות האחרונים נראה שהיא משלימה עם זה שאנחנו מתנהלים כמו זוג. חוץ מהקטע של הסקס.

אני מקווה שעכשיו לאחר שהיא מסרה את מסמכי הגירושין ליריב, גם העניין הזה ייפתר. בכל מקרה אני עומד במילה שלי כמו ילד טוב. עד שהיא לא תבוא אליי ותרגיש מוכנה אני לא אעשה את הצעד. למרות שאני כבר מת פה. "עבדת נורא קשה בזמן האחרון לא היית צריכה לטרוח בנוסף לכל העבודה שלקחת על עצמך." אני באמת לא מבין מתי היא הספיקה להכין את העוגה העצומה הזו. בכל בוקר היא מתעוררת בשש ועובדת עד השעות הקטנות של הלילה.