במבט ראשון

פרק 7

                                                                                       טומי

אני מצית את הסיגריה השנייה שלי הבוקר ומחכה שארבל תצא לריצת הבוקר שלה, לבשתי היום מכנסי ריצה וגופייה שחורה כדי שאוכל לרוץ אחריה במסלול הקבוע שלה. בכל בוקר היא רצה שנים עשר קילומטר לאורך חוף הים ובסופו היא מתיישבת בקצה הצוק ובוהה בהולכים ושבים. בפעם היחידה שהתקרבתי אליה מעט והצלחתי להביט בעיניה מבלי להיחשף צמרמורת עברה בגופי, עיניה בהירות ומיוחדות. אפילו אגלי הזיעה שנטפו על מצחה היו סקסיים.

היום בשעה שש יש לנו פגישה עם יריב. הוא ביקש פגישה דחופה כי הוא לפני נסיעת עסקים או משהו כזה ורוצה דיווח על ההתקדמות בעבודה שלנו.

אין לי מה לספר לו. אולי ארבל יודעת שהוא הצמיד לה מעקב ולכן היא לא נפגשת עם המאהב שלה. אין לי סיבה אחרת לכך שאני כבר שלושה ימים אחריה והיא לא עושה דבר חוץ מריצה וקניות לבית שלהם.

אני מביט בשעון ורואה ששעת הריצה שלה כבר עברה. היא לא יצאה היום מהבית. אני פוסע בקצה הרחוב הלוך ושוב, לבסוף חוזר לרכב ומדליק את המזגן. השארתי את האופנוע בבית היום. אני לא רוצה להגיע לכאן בכל יום עם האופנוע ולעורר את חשד השכנים או גרוע מזה את חשדה של ארבל.

יונתן: מה קורה?

אני: הכול בסדר, אני ברמת השרון.

יונתן: משהו קרה כבר?

אני: כלום, שלושה ימים ודבר לא השתנה.

יונתן: מוזר.

אני: כן, אולי הוא טועה?

יונתן: אין עשן בלי אש. בכל מקרה נעדכן אותו היום ושהוא יחליט האם להמשיך או לא.

אני: טוב.

יונתן: נתראה בשש, אל תאחר.

אני: לא התכוונתי.

לאחר המון שעות ברכב אני מבחין בשער החניה נפתח. אני מזדקף במושב הרכב וחוגר את חגורת הבטיחות. "לאן את הולכת גברת הלוי, לסופר? לקונדטוריה?" אני ממלמל לעצמי.

אני מחכה שהיא תחלוף על פניי ומדביק אותה.

היא נוסעת לכיוון המרכז שוב ובמקום לפנות שמאלה למרכז הקניות היא פונה ימינה.

אני עומד במרחק שני רכבים ברמזור ממנה, היא יוצאת מהעיר ופונה לכיוון הרצליה.

לאחר עשרים דקות היא עוצרת ליד בניין מגורים, מחנה את הרכב ויוצאת ממנו, היא לבושה בשמלת פרחים קיצית כזו שמתנופפת ברוח, משקפי שמש עגולים מונחים על קצה אפה ושיערה האדמוני מתבדר ברוח הקלילה. היא מקישה את קוד הכניסה, אני רושם לעצמי את הכתובת ואת העובדה שהיא יודעת את קוד הכניסה לבניין הזה. היא נכנסת והדלת נסגרת אחריה. אני מוצא חניה במרחק ארבעה רכבים משלה ויוצא לבחון את האזור. אין ספק שנהיה פה מעניין.