פרק 22

429 29 8
                                    

                                                                                         טומי

"מה קורה טומי?" מאיה מתיישבת לצידי בקפה, במקום לצאת אחרי ארבל הבוקר, ברחתי לכאן כדי שיונתן ודני לא ישאלו אותי שאלות. אני לא מסוגל לעקוב אחריה יותר. אני לא יודע מה בעלה מחפש אבל היא לא בוגדת בו ולא עושה דבר מאחורי גבו.

הוא מוזר ודפוק.

"מה נשמע מאיה? שקט פה עדיין." אני אומר.

"יום ראשון היום, זה תמיד ככה. מה אתה רוצה לשתות? אני אפנק אותך." מאיה מחייכת כמו תמיד.

"קפה הפוך." במהלך סוף השבוע החלטתי להעמיד פנים שאני עוקב אחרי ארבל, במילא אני יודע את המסלול שלה בעל פה, גם אם יעירו אותי משינה באמצע הלילה, אני יכול לדקלם איפה היא נמצאת בכל רגע נתון.

מאיה ניגשת אל מאחורי הבר ומכינה לי קפה. "איפה הבנות?" אני שואל.

"רומי וסיון הלכו למדידה אחרונה של השמלה של סיון."

"לא הלכת איתן?" אני מתפלא. הן תמיד עושות הכול ביחד.

"חסר לנו ברמן, מישהו היה חייב להיות פה, אז הן החליטו שאקריב את עצמי." היא אומרת בחיוך.

"בקיצור דפקו אותך." אני מקניט אותה. היא צוחקת. לא אכפת לה. הן עושות הכול אחת בשביל השנייה באהבה.

היא מתקרבת ומניחה את כוס הקפה מולי.

"תודה."

"מה מביא אותך כל-כך מוקדם לפה?" היא שוב מתיישבת על הכיסא הגבוה לצידי.

"אני צריך תירוץ כדי לשתות פה קפה ולבקר אתכן?" אני מנסה להתחמק.

"דבר טומי, אני מכירה אותך יותר מדי זמן, פניך נפולות כבר כמה ימים."

"אין לי כלום."

"ועכשיו באמת. זו בחורה? רק בגלל בחורה אתה יכול להיות עם פרצוף כזה."

"תפסיקי לדבר שטויות, בחורות לא מזיזות לי." אני מנסה לא להסגיר את מה שאני מרגיש. זה כל-כך קשה להסתיר מכולם את האמת. זו לא רק הבחורה, זה בעלה, זה העסק של יונתן ודני, אסור לי להסגיר דבר ובמילא זה נגמר, ארבל לא תהיה שלי לעולם.

"אז זה בגלל בחור?" אני מסתכל עליה ושנינו פורצים בצחוק. "אתה מזכיר את יונתן, הוא היה פרפר בדיוק כמוך, אף אחת לא הזיזה לו עד ש..."

"עד שהכיר אותך," אני קוטע אותה, "אני מכיר כבר את הסיפור הזה על כל זוויותיו, אתן לא צריכות לחזור עליו בכל הזדמנות."

"ואתה יודע מה קרה לו כשהוא התאהב?" היא מתעלמת ממני וממשיכה.

"מה?" אני משיב בחוסר סבלנות.

"ישב בדיוק כמו שאתה יושב עכשיו. אבל צמוד לטלפון בבר שרומי ואני עבדנו וחיכה שאתקשר כדי להחזיר אותי לארץ."

במבט ראשוןWhere stories live. Discover now