טומי
הילה יושבת בקבלה ומחייכת אליי, "באת לבד היום?"
"כן. את יכולה להכין לי קפה בבקשה?"
"אתה יכול לומר בוקר טוב." עוד פסיכית. אני לא מבין מה היא רוצה, הראש שלי מתפוצץ ועדיין לא שתיתי קפה.
"בוקר טוב. אני במשרד מחכה לקפה." אני נכנס למשרד וסוגר את הדלת אחריי, מדליק את המחשב. מחכה שיריב ישלח את התמונה של אשתו ושאר הפרטים כדי שאצא למעקב.
כעבור עשר דקות הילה נכנסת כשהקפה בידה היא מניחה אותו מולי ויוצאת, אני שוקל אם כדאי לי לשתות מהקפה הזה בכלל.
"מה קורה?" יונתן נכנס אחריה וצונח אל הכיסא מולי, הוא נראה יותר גמור ממני.
"אני יודע מה אני עברתי בלילה." אני אומר, "מה התירוץ שלך לאיך שאתה נראה?"
"לא הצלחתי לישון טוב, דני ואני עבדנו עד אמצע הלילה אחרי שהלכתם."
התראת הודעת המייל קופצת על המסך מולי, אני פותח את המייל ומחכה שהתמונה תרד.
"איך מתקדם התיק שלכם?" אני מתעניין.
"בסדר, דני יצא לשטח." יונתן ממשיך לדבר ואני בקושי שומע את דבריו.
ארבל יפיפייה.
אני בוהה בתמונה שזה עתה נפתחה על מסך המחשב שלי.
אני מגדיל את התמונה ובוחן אותה, שיערה האדמוני והמתולתל גולש על כתפיה, נמשים מפוזרים על פניה ומעניקים לה מראה מיוחד. שפתיה בשרניות ומשורטטות בצורה מושלמת בגוון אדום טבעי.
הבחורה הזו מהפנטת.
יופיה עוצר נשימה.
במקום יריב גם אני הייתי דואג שאחת כמוה מסתובבת לבד. אני מגחך לעצמי.
אני מסוקרן עכשיו יותר לגבי התיק הזה.
"טומי?"
"טומי?" יונתן שואל שוב.
"סליחה, אני צריך לצאת לשטח." אני אוסף את הדברים שלי במהירות.
"הכול בסדר?" הוא עומד לצידי.
"כן, ניפגש לצוהריים אם אספיק."
"טוב, אני מחכה לעידכונים."
אני לוקח את הקסדה ויוצא.
"אפשר לדבר רגע?" הילה עוצרת אותי ליד המעליות.
"אין לי זמן, אני חייב לצאת לפגישה דחופה."
"וואו טומי, אתה לא מפסיק להפתיע אותי."
"מה את רוצה הילה?" אני מסתובב אליה בחוסר סבלנות.
YOU ARE READING
במבט ראשון
Romanceבמבט ראשון הוא ספר המשך לספר במבט לאחור. טומי, בן 23 עובד אצל אחיו יונתן במשרד חקירות. טומי הוא שובר לבבות לא קטן שלא מבלה בחברת אישה אחת יותר משבוע. הוא נחוש להוכיח את עצמו לאחיו הגדול ולגרום לו לגאווה, ביום אחד הכול מתהפך עליו כאשר הוא מסתבך בחקי...
