פרק 44

352 27 6
                                    

                                                                                       ארבל

"אמרתי לו כל מה שאני חושבת." אני מושכת באפי.

"את בסדר?" שלי מניחה את ידה על כתפי.

"לא, אני רחוקה מלהרגיש טוב. החיים שלי שקר גמור, בעל פסיכי, התאהבתי בחוקר פרטי ששיקר לי מהרגע הראשון שנפגשנו עד האחרון. נתתי לו את כל ליבי והוא ריסק אותו."

"ארבל, אני אוהבת אותך אבל אני חושבת שאת קצת קשה איתו ועם עצמך."

"מה? למה שתגידי דבר כזה?"

"תחשבי רגע." היא מורה לי לשבת על הספה. "יריב שכר אותו לעקוב אחרייך, הוא עשה את זה כי זה התפקיד שלו. וברגע שהוא ראה אותך הוא התאהב בך, או שמצאת חן בעיניו לא משנה כרגע. הוא לא יכל לספר לך כי אז הוא היה פוגע בעסק של אחיו. ומצד שני הוא רצה לדאוג לך ולשמור עלייך. אל תשכחי את כל הטוב שהוא עשה עבורך. ואת משפחתו שהכניסה אותך לביתם ולליבם."

"הוא יכול היה לספר לי את האמת בכל כך הרבה הזדמנויות. הוא בחר שלא."

"נכון, כי כמו שהוא אמר הוא פחד לאבד אותך ודאג לך בגלל יריב." אני קמה ומביטה מבעד לחלון, לא יכול להיות שאלו החיים שלי אני מרגישה בסיוט וצובטת את עצמי כדי להבין אם אני הוזה.

אני לא.

"הוא איבד אותי בכל מקרה." אני ניגשת למזוודה וממשיכה לסדר את כל הדברים האחרונים.

"ככה תלכי? בלי להיפרד מאף אחד?"

"אני חייבת, אני רוצה להכיר את ארבל. אני לא יודעת מי אני. מגיל חמש-עשרה מחליטים עבורי הכול. עם מי אהיה, מה אוכל, מה אשתה, איפה אגור, במה אעבוד. אני חייבת את זה לעצמי. אקנה כרטיס בכיוון אחד וכשאתמקם איידע אותך."

"זה לא מוצא חן בעיניי."

"החלטתי ודבר לא ישנה את דעתי." אני פותחת את תיק היד שלי ומוציאה ממנה מעטפה חומה ומביאה לה אותה. "תני את זה לאבא, הצלחתי לחסוך את זה. זה יעזור להם לתקופה הקרובה וכשאמצא עבודה חדשה אשלח לך כסף בשבילם."

"את לא נורמלית." היא מחבקת אותי והדמעות שוטפות את פניי.

"מה עם יריב?" היא שואלת. אני מתרחקת ממנה ומנגבת את דמעותיי.

"אני מקווה שיחתום על ההסכם ואם לא, אז זה לא מעניין אותי. לא אהיה פה יותר, הוא לא יכול לעשות כלום בנדון."

"את רוצה שאדבר איתו?"

"לא. מספיק אנשים מעורבים בחרא הזה, תטפלי במשפחה שלך ותשכחי שהוא קיים."

"מה שאת רוצה."

"אעשה מקלחת קצרה ואצא לדרך." אני משאירה אותה ליד המזוודה שלי ונכנסת למקלחת. הלילה אתחיל בחיי החדשים, אתפוס טיסה לכל יעד באירופה, לא משנה לי לאן. העיקר להיות רחוקה מכאן ומכל הבלגן הזה. אני מקווה לא להביט שוב לאחור.

במבט ראשוןWhere stories live. Discover now