פרק 14

367 29 9
                                    


                                                                                     יונתן

"מה קורה?" אני שואל את מאיה כשאני נכנס לדירה ורואה אותה שוכבת בספה עם בגדי העבודה שלה והנעליים. ידיה מעסות את רקותיה.

"לא התכוונתי להלחיץ אותך, אבל לא רציתי להיות לבד." אני מתיישב לצד גופה על הספה ומלטף את את ראשה.

"את יכולה לומר לי מה קרה כבר?"

היא לוקחת נשימה ארוכה ואומרת, "אימא שלי התקשרה אליי היום."

"או.קיי.מה היה לה לומר?" לזה לא ציפיתי. מאיה ניתקה את הקשר עם הוריה לאחר המקרה עם שרון.

"לא דיברתי איתה כמעט חמש שנים ואתה יודע מה היה לה חשוב לומר לי?" היא מגחכת, "ששרון משתחרר בשבוע הבא." אני נדרך ומבין פתאום מה היא עברה בשעות האחרונות.

"למה לא התקשרת אליי מייד?"

"רציתי לעכל את זה, הוא משתחרר מוקדם על התנהגות טובה. איזה אבסורד." דמעה זולגת מזווית עינה.

"מאיה הוא לא יכול לפגוע בך יותר את מבינה את זה כן?" אני מוחה את דמעתה.

"זה לא זה. אני לא מפחדת ממנו. אבל זה קצת החזיר אותי אחורה."

"אני מבין יפה שלי ואני פה בשבילך," אני מרים את ראשה ומתיישב על קצה הספה ומניח את ראשה על ברכיי. "את רוצה שאשלח את אחד הבחורים שלי למעקב אחריו כשהוא ישתחרר?"

היא מתיישרת במהירות ונועצת בי את מבטה, "שלא תעז. אני גם ככה לא סובלת את העובדה הזאת שאתה נכנס לקרביים של אנשים. אני לא רוצה להיות מעורבת בחרא הזה."

"למה את מתעצבנת? אני רק דואג לך ורוצה לוודא שהוא רחוק ממך."

"הוא יהיה רחוק ממני, הוא לא יעז להתקרב אליי." היא נעמדת ומניחה את ידיה על המותניים, "תבטיח לי שלא תעשה את זה יונתן, אני מכירה אותך."

"אני מבטיח." אני אומר.

"הספיק לי שהוא שם סם אונס לרומי, אני לא מוכנה לעבור שוב את הסיוט הזה ושהכול יהיה באשמתי או באשמתך."

"אמרתי שלא אעשה את זה נכון?"

"אני מכירה אותך. אתה אף פעם לא יושב בשקט. תכבד אותי." אני מרגיש את העצבים מטפסים וחייב לעצור את השיחה הזו. מאיה לא הפסיקה להאשים אותי במה שקרה לרומי, היה לה קשה לסלוח לי וכשאמרתי לה שאני רוצה לפתוח משרד חקירות היא התנגדה לכך וכמעט נפרדנו. עד שכולם שיכנעו אותה שזה נועד לעזור לאנשים ולא להפך רק אז היא הסכימה וגם בתנאי שזה לא יתנגש בחיים הפרטיים שלנו יותר. מאז אני לא מדבר איתה כמעט על שום מקרה בעבודה.

"אני מכבד אותך. בואי הנה." אני אוחז בידה ומושך אותה חזרה לספה, "איך היה לך לשמוע את אימא שלך?"

במבט ראשוןWhere stories live. Discover now