פרק 23

363 33 7
                                    


           ****טוב אז מצטערת שנעלמתי לחודש, אך הייתי חייבת הפוגה לעצמי מכל הבלגן שפקד את המדינה שלנו,לפני חודש לקחתי את הילדים שלי וחציתי איתם יבשת כדי לתת להם ולי הרגשת ביטחון. הרגשתי שהקרקע נשמטת תחתיי והייתי חייבת קצת זמן של שפיות. אז הזמן עבר והשפיות לא באמת חזרה כי אי אפשר באמת להכיל את האסון שקרה לנו. וכמובן שבסופו של דבר לא יהיה לנו שקט בשום מקום אחר כי אין לנו ארץ אחרת.    אז הינה אני פה והתגעגעתי לטומי וארבל ולחבורה שלי, התגעגעתי לכתוב ובסוף כנראה זה המקום השפוי שלי. אז מאחלת לי ולכולם שהשקט והביטחון ישוב במהרה ובינתיים מקווה לספק הפוגה בפרסום הפרקים החדשים... תיהנו נשיקות וחיבוקים****                                                               

                                                                                             טומי

"ארבל." אני קורא, לא מוכן שהיא תלך ממני, מצד אחד חיכיתי לכך שלא אראה אותה שבוע וראיתי בזה הזדמנות לשכוח ממנה ומצד שני אני לא רוצה לתת לה ללכת.

לא כשהיא ככה.

"טומי, אני בסדר באמת, אתה לא צריך ללוות אותי." היא ממהרת אל רכבה.

"אני לא מלווה אותך, אני בא איתך."

"מה?" היא עוצרת ומפנה את מבטה אליי.

"אנחנו הולכים למקום השמח שלנו, אני צריך לראות שאת שמחה לפני שאת נוסעת לשבוע."

"טומי..." היא מנסה למחות ואני מתעלם ממנה, עוקף אותה ומתקדם לרכבה.

"אתה בא איתי?" היא שואלת כשאני עוצר ליד דלת הרכב שלה.

"כן."

"אני לא חושבת שזה אפשרי," היא מסתכלת ימינה ושמאלה בחשש.

"ארבל, כנסי לרכב לפני שאני מרים אותך באמצע הרחוב ואז זה באמת לא יראה טוב." היא פותחת את הרכב באמצעות השלט, אני נכנס למושב שלצד הנהג וחוגר את חגורת הבטיחות.

״אתה משוגע.״ היא יוצאת מהחניה ומשתלבת בכביש.

אני מעביר תחנות ברדיו ומחפש תחנה עם שיר נורמלי, רגלי נעה בעצבנות, אני מבין שלא חשבתי על זה עד הסוף, מה אני רוצה ממנה? למה אני לא מפסיק לסבך אותה? מה אני אגיד לה בכלל?

"אתה מתכוון לעצור על תחנה מסוימת ברדיו?" היא שואלת בחצי חיוך.

אני עוצר על שיר של דודו טסה 'מעליות' ומניח את ידי על הרגל מנסה להרגיע את עצביי הרופפים.

ארבל פונה לכיוון אחר מהדרך לים, "לאן את נוסעת?" אני לא מבין.

"אני רוצה להראות לך משהו." היא מצליחה לעורר את סקרנותי, לאחר עשרים דקות של נסיעה היא פונה ימינה ונכנסת ללוד, אני לא מבין מה אנחנו עושים פה. מה יש לה להראות לי דווקא בלוד? אבל אני לא אומר דבר, מחכה שהיא תפר את הדממה.

במבט ראשוןWhere stories live. Discover now