ארבל
צלצול הפעמון לא מפסיק לזמזם, חשבתי שאני חולמת. אני קמה מהספה, מסדרת את השיער בידי וניגשת לפתוח.
"מה את עושה פה?" שלי נכנסת ובקושי מתגלגלת פנימה עם הבטן הגדולה שלה.
"לא נשמע לי הגיוני שאת כבר שבוע רק ישנה ולא יוצאת מהבית, אני לא אוהבת את זה." היא אומרת ומתנשמת.
"את רוצה מים?" אני מובילה אותה לסלון.
"את ישנה פה?" היא מסתכלת על הכרית והשמיכה שלי על הספה, לא אכפת לי שתדע הכול, לא אכפת לי שכולם ידעו, אין לי חשק לקום בבוקר, אין לי למה לקום, אין לי למה לשמוח. אני לא עונה וניגשת להביא בקבוקי מים.
"מה קורה פה? אני רוצה להבין." היא אומרת כשאני חוזרת לסלון.
"מה את רוצה לשמוע?"
"אני רוצה להבין מה קרה? למה החלטת להפסיק לעבוד ולפתח את העסק שלך? האינסטגרם שלך מפוצץ מהודעות והזמנות ואת לא עונה לאף אחד."
"זה לא יקרה."
"מה לא יקרה?"
"העסק." אני אומרת ומתקשה לבלוע את הגוש בגרוני.
"יריב שינה את דעתו?"
"כן."
"ידעתי. מה הוא אמר הדפקט הזה?"
"שזה לא יקרה."
"בסדר, אנחנו לא שואלות אותו."
"את לא מבינה." הדמעות שוטפות את פניי ולא מפסיקות לזלוג. "הוא קרע את כרטיסי האשראי שלי ולא מסכים לי להשתמש בהם." אני מוציאה את זה ממני אחת ולתמיד.
"הוא מה?" היא לא מצליחה לסגור את פיה.
"מה ששמעת."
"אני לא חושבת ששמעתי טוב."
"שמעת מצוין, הוא אמר לי שאם אני רוצה להקים עסק שאשתמש בכסף אחר, כי הוא לא מתכוון לממן את זה."
"באיזה כסף הוא רוצה שתשתמשי?" יחסית לאחת עם שכל היא ממש סתומה ברגע זה. "ארבל, מה הסיפור?" אני לא עונה, מתיישבת על הספה ומתחפרת בשמיכה.
"קומי." היא מרימה את השמיכה.
"לא רוצה, אני לא רוצה לקום אף פעם."
"תפסיקי לדבר בצורה כזו. אנחנו נטפל בזה."
"אין לך במה לטפל, את לא מבינה כלום, את לא מבינה מה אני עוברת איתו. החיים שלי הם סיוט מוחלט." אני שופכת את הכול.
"על מה את מדברת?" היא מתיישבת לצידי, מניחה את ידה על רגלי. "הוא פגע בך?"
אני נדה בראשי, אני לא מסוגלת לומר את האמת, "לא, אבל הוא אמר שאם אמשיך בהקמת העסק הוא יפסיק את המימון של אבא ואימא."
YOU ARE READING
במבט ראשון
Romanceבמבט ראשון הוא ספר המשך לספר במבט לאחור. טומי, בן 23 עובד אצל אחיו יונתן במשרד חקירות. טומי הוא שובר לבבות לא קטן שלא מבלה בחברת אישה אחת יותר משבוע. הוא נחוש להוכיח את עצמו לאחיו הגדול ולגרום לו לגאווה, ביום אחד הכול מתהפך עליו כאשר הוא מסתבך בחקי...
