במבט ראשון

פרק 16

                                                                                         ארבל

"היי. מה בשבילכן?" בחורה יפיפייה שואלת את שלי ואותי.

"אני אקח את ארוחת הבוקר הישראלית." שלי אומרת ומוסיפה, "אפשר לקבל גם שני פנקייקים ליד?" אני מחניקה צחוק.

"בטח." הבחורה אומרת.

"מה? אני אוכלת בשביל שניים." שלי מחזירה לה את התפריט ונשענת לאחור.

"בקצב הזה את תהפכי לשני אנשים." אני אומרת ופונה אל המלצרית, "אני אקח בייגל סלמון וקפה הפוך. תודה." אני מחזירה לה את התפריט.

"כבר מגיע." היא מחייכת אלינו ומתרחקת.

"יופי, את השלב הראשון עברת." שלי ממהרת לומר.

"אני לא מבינה מה את רוצה שאעשה עם החשבון הזה? יריב מודע לכל שקל שיוצא מחשבון הבנק שלנו."

"בסדר, לאט לאט תעבירי לשם סכומים מסוימים כל פעם קצת, את רוצה עצמאות נכון?"

"נכון." אני מאשרת.

"אז שיהיה שם משהו, את צריכה להתחיל להגיד שאולי צריך כסף לתיקון מכונת הכביסה שהתקלקלה, מקרר שמקפיא את כל האוכל בפתאומיות. כל מיני תירוצים כאלו ותעבירי סכומים לחשבון החדש."

"השתגעת? הוא יעלה על זה ברגע, ממתי אני מטפלת בדברים האלו?"

"אז תתחילי לטפל. מתי הפכת להיות כזו? חסרת כל אופי."

"מה הקשר לאופי? את מבקשת ממני לגנוב מבעלי."

"אני לא מבקשת ממך לגנוב, אלו דברים שמגיעים לך. הוא לא רוצה שתעבדי נכון?" אני מהנהנת, "וזה לא שהוא משלם לך משכורת. אז תשיגי את הכסף הזה בדרך אחרת."

"אני רוצה לעבוד בשביל הכסף שלי ולא להזדקק לאף אחד." אני אומרת ומרגישה את המחנק בגרוני שוב.

"זה השלב הבא, היום את יושבת מולו כמו שהתאמנו ולא מוכנה לקבל לא כתשובה, הוא לא רוצה שתעבדי בקונדיטוריה אז תעשי משהו אחר. העיקר משהו." שלי אומרת באסרטיביות שגורמת לי לרצות לשלוח אותה אל יריב שהיא תתמודד מולו. מיום שישי לא החלפנו מילה בינינו, אנחנו מתנהלים כמו שני זרים בבית. הוא אומר לי בוקר טוב ולילה טוב. זהו. אפילו לא שואל את שאלת הזהב שלו מה עשית היום? הוא כל כך כעס שהלכתי לשלי בשישי ושביטלתי את ארוחת הערב אצל הוריי.

"אם הוא ירצה להתגרש?" אני שואלת בחשש.

"אז שיתגרש."

"שלי את יודעת ש..." אני מתחילה לומר כשאני פתאום רואה את טומי בבית הקפה או שאני מדמיינת? הבחור הזה עוקב אחריי או מה? מעולם לא ראיתי אותו קודם ופתאום הוא נמצא בכל מקום.