במבט ראשון

פרק 24

                                                                                     טומי

אני נכנס לקפה חזרה, השעה כבר שלוש בצוהריים. אולי אתפוס את יונתן ודני כאן. המוח שלי מתפוצץ. אני מת להגיע הביתה ולחשוב על כל מה שקרה פה עכשיו וחשוב יותר להבין למה יריב רצה את המעקב הזה אולי הוא יודע שהיא רוצה להתגרש? אולי הוא ניסה להוכיח שהיא נואפת כדי לגרש אותה ללא ממון? זה קרה אצלנו במשרד לא פעם.

"טומי." רומי קוראת כשרואה אותי.

"מה קורה?" אני נושק ללחייה.

"אתה רעב?"

"מאוד."

"לך שב עם הבנים, אני אביא לך המבורגר."

אני יוצא למרפסת ורואה את יונתן ודני, דני מרים את ראשו כשרואה אותי, "מה קורה?" הוא שואל.

"הכול בסדר."

"נו? סיימת לשבוע הקרוב, אתה לא שמח?" יונתן שואל. הדבר האחרון שאפשר להגיד עכשיו זה שאני שמח, אני הכול חוץ משמח, נישקתי את הבחורה הכי יפה בעולם והיא טסה עם בעלה לשבוע ואם זה לא מספיק אני במעקב אחריה ואם הצמד חמד האלו ידעו הלך עליי. אז לא. התשובה היא לא.

"כן, מאושר." אני אומר בגיחוך.

"תגיד," דני אומר, "מה אשתו עשתה היום?"

"מה שהיא עושה כל יום." אני קם ונכנס לשירותים, קשה לי לשקר להם. אני נקרע בין ארבל למקצוע אני כבר לא יודע מה יהיה נכון יותר לעשות עכשיו.

"בוא הנה." מאיה תופסת אותי מחוץ לשירותים ומובילה אותי החוצה דרך המטבח.

"מה יש לך משוגעת?" אני מנער את ידה ממני.

"אני אגיד את זה פעם אחת. ארבל? ארבל? טומי."

"על מה את מדברת?"

"אני לא סתומה, הבחנתי במבטים ביניכם מההתחלה. רק לא ידעתי שהיא נשואה אבל עכשיו אני מבינה הכול. היום הבנתי, שניכם בקושי הצלחתם לנשום אחד ליד השנייה." היא משלבת את ידיה על מותניה.

"אני לא יודע על מה את מדברת." זה מה שחסר לי שזה יגיע ליונתן מצד שלישי.

"אני לא אתערב לך. אבל אני אגיד משהו אחד ומקווה שזה יישב לך בראש. היא נשואה."

"אני יודע." אני אומר.

"יופי. אז תתנהג בהתאם, זה לא מתאים לך."

"אני לא עושה כלום." אני משקר.

היא בוחנת אותי במבטה וכשמבינה שאני לא עומד לומר כלום היא מסתובבת ונכנסת.

אני נכנס בעקבותיה.

אני לא מפסיק להסתבך מרגע לרגע. אבל לא אתן אפילו למאיה להרוס לי את היום הזה היום בו נישקתי את ארבל לראשונה.