במבט ראשון

פרק 38

                                                                                         טומי

לא הייתי שקט היום כשארבל יצאה מהבית. פחדתי שבעלה הפסיכופט יעקוב אחריה וימצא אותה אז ברגע שידעתי שהיא מסיימת את העבודה אצל דינה חיכיתי לה בחוץ רציתי ללוות אותה הביתה אבל אז הבנתי שהיא נוסעת לאחותה. אפשר לומר שאני שמח שיונתן פיטר אותי בדיוק עכשיו כשאני צריך לדאוג לארבל לפחות עד שיריב יחתום על מסמכי הגירושים לא אהיה רגוע. היא יצאה מהבית של אחותה בסערה, אני לא יודע מה קרה שם אך הבנתי שמשהו קרה לה.

כשאני יושב ומביט בה מהרכב שלי היא שולחת לי הודעה, אני מבין שהיא בדרך הביתה ואני נוסע אחריה, כשנגיע לשכונה אסע מדרך אחרת.

אני יוצא מהרכב ומחכה לה בחניה, נשען על הרכב ומצית סיגריה בדיוק כשהיא נכנסת לרחוב.

"אתה מחכה לי?" היא נועלת את רכבה ומתקדמת אליי בחיוך. אני שמח שעכשיו היא מחייכת. אני לא אוהב לראות אותה עצובה.

"כן, ראיתי שהרכב שלך לא כאן עדיין." אני נושק ללחיה.

"תביא לי אחת." היא מביטה בסיגריה.

"סיגריה? את לא מעשנת."

"לפעמים. הפסקתי לעשן כשעברתי לגור עם יריב." היא אומרת ומבט עצוב שוב חולף בעיניה.

"קחי." אני מצית עבורה את הסיגריה, היא שואפת ממנה ונושפת את האוויר בבת אחת.

"הרבה זמן לא עישנתי." היא משתעלת ומצחיקה אותי.

"את לא צריכה את החרא הזה, זה לא בריא."

"מי שמדבר." היא צוחקת ומשתעלת. אני זורק את הסיגריה ומועך אותה ברגלי מרים אותה לפח האשפה הקרוב. "בואי, ניכנס קצת לבריכה." היא עושה כמוני ונכנסת אחריי.

אני מחכה לה ליד הבריכה. נחוש שהיא תיהנה ותשכח מכל מה שהעציב אותה הערב.

"חיכית לי הרבה זמן?" היא שואלת כשהיא חוזרת.

"לא, תורידי את החולצה הזו ונקפוץ למים." היא פושטת את החולצה הלבנה שלבשה ונשארת עם בגד ים בקיני חום וקטנטן. פאק, אני מתפלל חרישית שאצליח לשמור את הידיים שלי לעצמי, זה נהיה קשה מיום ליום. אני רוצה אותה ואני כבר מת פה.

כשהיא קושרת את שיערה בפקעת על קודקודה אני לא מתאפק קם מהספה ומרים אותה, קופץ יחד איתה למים.

"משוגע." היא צוחקת, "לא רציתי להרטיב את השיער."

"היית צריכה להגיד." אני צוחק ומשפריץ עליה מים.

"לא חשבתי שתדחוף אותי למים." היא משפריצה עליי מים בחזרה.

"נעשה כמה בריכות, את יודעת לשחות כן?"

היא צוחקת, "אתה מזלזל בי? נראה אותך עומד בקצב שלי." היא מתקרבת אל שפת הבריכה מחכה שאגיע גם, "מוכן?" היא מתכוננת כאילו היא באולימפיאדה. אני צוחק.