במבט ראשון

פרק 10

                                                                             ארבל

"איפה להניח את זה?" אני מסדרת את המאפים בשורות על מגש הברזל.

"הינה מתוקה, תעבירי אותם לכאן," דינה מפנה את אחד המגשים הריקים בעגלת המאפים.

"זה היה רעיון טוב למלא קוראסונים בחלווה ושוקולד, בני אוהב לשים רק שוקולד או רק חלווה." דינה מחייכת אליי.

"חלווה ושוקולד הם שני המרכיבים האהובים עליי היה לי ברור שזה יהיה שילוב מנצח." אני מניחה את המגש במקום הפנוי. "דינה אני רוצה לעזור בהכנת עוגת החתונה."

"לא היה לי ספק. בני שם מאחור מכין את השכבות כבר, כנסי לעזור לו, אני תכף אבוא לראות מה איתכם."

אני שוטפת ידיים בכיור הקטן שלצד עמדת הקפה ומנגבת את ידיי בסינר, "בני, אני כאן לשירותך." אני מצדיעה. הוא מחייך אליי חיוך רחב.

"בואי, נחבר את הקומות ואז נקשט אותה."

במשך שעות אני עוזרת לו. אנחנו מחברים את העוגות, הוא מביא את הקרמים מהמקרר, אנחנו מקשטים בזהירות. הקונדיטוריה של בני ודינה ידועה ברחבי הארץ, המון זוגות צעירים מזמינים מהם עוגות לחתונה, אירוסים. הורים לילדים קטנים מזמינים מהם עוגות יום הולדת מפוארות. זו האהבה האמיתית שלי, מעבר לזה שאני אוהבת לאפות את העוגות אני אוהבת לקשט אותן, להפוך אותן ליצירות אומנות. אני יכולה במשך שעה להכין פרח מבצק סוכר, לא להיות מרוצה ממנו, לפרק ולהכין חדש ללא ייאוש, ישנם אנשים שהולכים לפסיכולוג אני מוצאת בזה את התרפיה שלי.

"יש פה בחור צעיר שמחפש אותך." דינה מכניסה את ראשה אל המטבח.

"אותי?" אני מניחה את הפרח האחרון על העוגה. לא שמתי לב שהשעה כבר שמונה בערב, ביליתי פה את כל היום. בכל פעם שיריב טס, אני מעבירה פה את רוב זמני אחרת אאבד את השפיות שלי בין ארבע קירות יהיו יפים ככל שיהיו הם עדיין סוגרים עליי כמו סורגים.

"כן, הוא אמר שאתם חברים."

אני מנגבת את ידיי בסינר ויוצאת לראות במה מדובר, אף אחד לא יודע שאני מבלה פה את זמני. חוץ מהמשפחה שלי ומה שבטוח זה שאף אחד מהם לא עונה על ההגדרה 'בחור צעיר'.

"טומי?" אני קוראת לגבו, אי אפשר לפספס אותו, הוא בוחן את המאפים ומסתובב אליי.

 חיוכו מאיר את הקונדיטוריה, אני מספיקה לבחון אותו לפני שמתקרב אליי, היום הוא לובש חולצה לבנה טריקו פשוטה וג'ינס בהיר משופשף אשר חובק את ירכיו השריריות, שיערו משוך בקוקו הדוק לאחור ולרגע אני שוכחת לנשום בזמן הסריקה שאני עושה לו.

"היי." הוא מתקרב וחיוכו שוב חושף את גומות החן היפות שלו.

"מה אתה עושה פה?" אני שואלת בלחש, אני לא רוצה שדינה תשמע את חילופי הדברים בינינו, היא מכירה את יריב ולא תהיה לי שום דרך להסביר את ההיכרות עם טומי בפניה ובטח שלא בפניו.