Until My Heart Stops - עד שליבי יעצר

פרק 14

אדיר שכב דומם לידי, דקות ארוכות שהרגישו כמו נצח חיכינו אני והחייל לטייסת 107, שרק יגיעו.
״הם יגיעו״ הוא חיבק אותי, מנסה לתת לי נחמה, אבל זה לא עזר, זה לא אדיר, זה לא החיבוק של אדיר.
״אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך ואתה מנחם אותי״ פלטתי, ספק לעצמי ספק לו.
״אני ערן ואני אומר לך שאנחנו נצא מפה, חבר שלך חזק״ הוא אמר בביטחון.
״הוא לא בדיוק חבר שלי..״ ערן צחק.
״את מנשקת כל גבר שאת אוהבת ואומרת לו שאת אוהבת אותו?״ הוא הצליח להוציא ממני חיוך ברגעים הקשים האלה.
״תשמע, בעיקרון לא הספקתי להגיד לו שאני..״ נשמע רעש של מסוק מתקרב אלינו במהירות, סוף סוף הם הגיעו.
״אדיר הם כאן, תחזיק מעמד״ הצמדתי 2 אצבעות לרקתו, יש לו דופק אבל חלש, מזל שהגג ענק ויש להם מקום לנחות פה, התנחמתי בכך שהחילוץ לא כל כך מסובך.
ערן קם וניגש אל המסוק שנחת ודלתו החלה להיפתח, יצאו משם רופא והחיילים ששיתפנו איתם פעולה מוקדם יותר, זה מרגיש כאילו זה היה לפני נצח.
״מה אי אפשר להשאיר אתכם דקה לבד?״ אחד מהם קרץ לי וחייכתי, עכשיו יטפלו באדיר והוא יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר.
הרופא ניגש לאדיר וחיזק את החוסם עורקים שלי מעט, הם הרימו אותו אל האלונקה והתחילו לסחוב אותו לבטן המטוס, אני הלכתי אחריהם בודדה.
״קחי תשתי״ הטייס הושיט לי פחית קולה שסירבתי לקחת, ״תודה אני לא צמאה״.
״את צריכה משהו מתוק, תשתי״ הוא פתח את הפחית והושיט לי אותה בכוח, לקחתי אותה בכניעה ולגמתי.

הם התחילו להתכונן להמראה, נעמדתי ליד מיטתו של אדיר, תפסתי מרחק של מטר כדי שלא אהיה עלוקה ושהרופא יתרכז כשמעניק לו טיפול ראשוני וחיוני. הוא חיבר לו עירוי דם והוציא רסיסים שלא חדרו עמוק ליד, מחטא ותופר את הפצעים הקלים.
אדיר לא חזר להכרה מהרגע שבאתי להצהיר על אהבתי, לא הפסקתי לתת הלוך ושוב ליד המיטה שלו בפאניקה, מידי פעם לוגמת שלוק או שתיים מהפחית.
״אדר את עושה לי סחרחורת, תשבי״ ערן תפס בידי והושיב אותי בכסא לידו.
״תקשיבי לי״ הוא הביט בעיניי, ״הוא יהיה בסדר, הוא מקבל טיפול״.
אני חושבת שהייתי בהלם, לא הצלחתי להוציא מילה מפי, הרגשתי במצוקה.
״מתכוננים לנחיתה״ הטייס אמר, הרופא עצר את מלאכתו, חגר את מיטתו של אדיר ואת אדיר למיטה. אני ישבתי קפואה, לא הצלחתי להזיז את ידיי על מנת לחגור, המוח שלי קרב מכל הדברים שעברנו בכמה שעות האחרונות.
ערן הושיט את ידו וחגר אותי בעצמו, הוא תפס את כף ידי שהייתה זרוקה על ירכי והידק את אחיזתו בי.
״אני יודע שאני לא הוא, אבל בינתיים אני אהיה פה בשבילך״.
הוא כל כך מתוק ורגיש, עכשיו שאנחנו נוחתים בגג בית החולים ברזילי יכלתי לסרוק את פניו, הבחנתי כמה ערן נראה טוב וחזק.
״יש לך חברה?״ שאלתי
ערן צחק, בטח לא מבין מאיפה נחתתי עליו עם השאלה הזאת.
״לא״
״יופי יש לי מישהי מצוינת בשבילך״ חייכתי אליו וחשבתי על ניב הרווקה שלנו, הוא בדיוק הטעם שלה.
״מה איתי?״ צעק הטייס שדיבר איתנו בקשר.
״אתה הקליינט השני שלי אחרי שאני אסיים עם השידוך הזה״ הצבעתי על ערן, ״אל תדאג היא סוכר״ הצמדתי את קצוות אצבעותי ונישקתי אותם כדי להמחיש כמה שהיא מתוקה.
״אם היא מתוקה כמוך, אני חושב שאני אצטרך שכפץ באופן קבוע״ כולם צחקו מדבריו של ערן, כולל אני, כי אני יודעת כמה לקרוא לניב ׳מתוקה׳ זה לא מדויק.