פרק 19 - דן

32 1 3
                                    


בימים הבאים הבנתי למה התכוון מר גרין כשאמר שהיום הראשון לעבודה יהיה רגוע. הם החליטו לבחון את עצביי בכל דרך אפשרית כשהחלו קוראים לי בשעות לא-שעות, לעיתים גם באמצע הלילה רק כדי לבדוק כמה זמן יקח לי להיות מוכן ברגע האמת.
הבחינות החלו קרבות בצעד מאיים כשפורסמו תאריכי הבגרויות. הפעם לא ידעתי כמה אוכל להשקיע בלמידה אליהן. שי אמנם תעשה ככל שביכולתה על מנת לעזור אבל שעות העבודה הרבות גוזלות כל חלקה טובה, שלא נדבר על התשאול והדיווח לעומרי לאחר כל פגישה שכזו. גם התדרוכים ארכו זמן רב יותר משציפיתי.
עם המשפחה התחלתי לבלות פחות ופחות. זה חסר לי, הילה ושי העדיפו לא להגיב אך שלחו אלי מבטים מאיימים בכל פעם שהתחמקתי מבילוי. אמא נראתה לא מרוצה מהמצב וגם העירה לי לא פעם, אבל אבא היסה אותה. "הוא הולך לעבוד בגללי," אמר ובעיניו השתקף כל צער העולם. "לפחות לא אפריע לו להתקדם בעבודה."
באחד הימים נוצרה מריבה ענקית כיוון שלא יצאתי עם הילה לצורך פרוייקט בטבע. העייפות העבירה אותי על דעתי והתפרצתי. אמא הלכה להרגיע את הילה ומבטה של שי הפך לחושד. החלטתי לערב את עומרי וירון בקונפליקט שנוצר.כדי למנוע חיכוכים שכאלה בעתיד, יעץ לי עומרי לשתף אותם בחוויות העבודה החדשה. הוא יצר עבורי רשת פיקטיבית שניסתה לדמות בוס קפדן אך מעריך, כזה שמקדם אותי ומתגמל אותי כראוי. כעת נאלצתי לזכור לא רק את הוראותיהם ושיחות הטלפון היומיות עם מר גרין, אלא גם את סיפורי המופת שטווה עומרי. באופן מגוחך הייתי צריך להראות מאושר על כך.
כבר עברתי לפחות עשרה שיעורי נהיגה לפני שבישר לי צ'יקו שאתכונן, יש לי טסט ביום ראשון הקרוב. את ההפתעה בפניי לא הצלחתי להסתיר, אז הוא הבהיר שהדבר אמנם מנוגד לחוק אבל "אתה נוהג ממש טוב, זה לא נראה שהתחלת ללמוד לפני שיעורים ספורים בלבד. וחוץ מזה, מר גרין רוצה שתיכנס לעניינים."
'העניינים' הם הדבר עליו מדבר עומרי כל הזמן, הימים האלה בהם הם יבטחו בי ואוכל לספק מידע פנימי מועיל לגבי מה שקורה שם באמת. אני מחכה ליום הזה לא כי אינני חושש, פשוט כי אני רוצה שהכל ייגמר כבר ואשוב לחיי הרגילים.
"אל תדאג," טפח צ'יקו על שכמי. "אתה תוציא רישיון בלי שום בעיה."
"עשינו רק עשרה שיעורים," לא נשארתי חייב. "ומעולם לא היה לי טסט פנימי."
"בוא נאמר שמר גרין בחן אותך בתור טסט פנימי. ונעשה כמה שיותר שיעורים לפני הטסט, אוקיי? תחייך קצת."
חייכתי כשהבנתי את כוונתו הנסתרת. יש לחברה הזו כח אדיר גם במשרדי הרישוי ככל הנראה, או לפחות בבוחנים שלה. אם הם רוצים שאעבור את הטסט בקלות ובלי בעיה אני מניח שהם יכולים לשחד משהו.
או שאני באמת נוהג טוב ואעבור אותו בזכות ולא בחסד.
צ'יקו עמד במילתו. עד מועד הטסט כבר הספקנו כמות אינספור של שיעורים כפולים ומכופלים במסגרת שליחויות קטנות שביצעתי עבור מר גרין. כעת כבר לא חיכיתי יחד עם צ'יקו ברכב אלא יצאתי כדי להעביר חבילות, לחתום על אישורים ולהסיע אנשים ממקום למקום. באחד המפעלים שהעברתי מטען לא מזוהה שמעתי פקיד חביב אומר לחברו "זה הרכש החדש של מר גרין." לפי מבטיו היה נראה שהוא מדבר עליי ולא על החבילה.

הטסט הגיע במהירות עצומה משחשבתי. נהגתי למשרד הרישוי הכי רגוע שאפשר, אפילו לא מקשיב למילות העידוד של צ'יקו. אין סיבה להילחץ אם המשחק מכור מראש.המתנתי לבוחן. כשנכנס ביקש ממני להתחיל בנהיגה. להגנתו יאמר שהוא לא חסך אף פרט. פניות, רוורסים, חניות שונות ומשונות. כמו יודע שהתלמיד שלפניו לא עבר הכנה מוקדמת והוא רוצה לבדוק הכל לפני שנותן אישור למהלך נוגד חוק זה. אבל אולי הכל פרי דמיוני והוא פשוט בוחן שכזה.
כך או כך, את הטסט עברתי בלי בעיות. במסגרת תכנית השיתופים עם אבא ואמא הרגשתי הקלה גדולה כשלא נאלצתי לשקר, ואת צעקות השמחה של הילה היה ניתן לשמוע עד לבתי השכנים. "דן עבר טסט!! עכשיו הוא יסיע אותי לכל החברות שלי!"באותו ערב הייתה שמחה משפחתית אמיתית בבית ואבא החליט להוציא אותנו למסעדה. שי התלבשה יפה, אמא התהדרה באחד החיוכים הענקיים שלה ולעיניו של אבא חזר הצחוק.
 מר גרין פרגן ויצאנו יחד לבילוי משפחתי פעם ראשונה מזה זמן רב.
כשהבטתי בהילה המעקמת אף לעומת מנה שלא אהבה ואת אבא שמנסה להסביר לה למה גם לאוכל צריך לתת צ'אנס, את אמא ושי שמדברות יחד וצוחקות על היום החולף בלי להתווכח אפילו פעם אחת ואת המבט המחויך שחלף בין אבא לאמא כשראו את שלושת ילדיהם לצידם נמלאתי בהרגשה שאני עושה את הדבר הנכון.
איך אומרים? רגעי האושר הקטנים של החיים.






*** בטעות העליתי קודם את פרק 20 בתור פרק 19..
כל הסיפור הרי כתוב כבר מזמן..
תיקנתי את זה פה ואנסה להעלות את כל הפרקים עוד השבוע.
אחר כך מתחיל ספר חדש!

תהנו!

כשמתחזקים הגליםWhere stories live. Discover now