לא יפה לצותת. זו מידה מגונה בהחלט ונערות בנות שש עשרה כבר אמורות לדעת זאת. אבל הייתי מוכרחה להקשיב לשיחתו של ירון עם אבא. אם הוא מוסר לו את כל המידע, אולי עוד אוכל להחלץ מהעניין בלי להבהיר את מעשיי.
אבא וירון נכנסו למשרד של אבא והגיפו אחריהם את הדלת. במהירות סידרתי לעצמי את התנאים הנוחים ביותר להאזנה: באוזנה של הילה ביקשתי שתמשיך להעסיק את אמא כמה שיותר רחוק משם ובתמורה אתן לה משהו מאוחר יותר, ואכן יבבותיה לא פסקו לרגע. עורך הדין התיישב עם ניירותיו בסלון. זמן מושלם כדי לעמוד ליד הדלת ולהקשיב.
"מה העניין?"
"אייל, לא קל לי להגיד לך את זה. אבל לדן חלק נרחב בעצם העובדה שחזרת הביתה. מעולם לא הייתי מסכים לדבר הזה לקרות אילו הייתה ברירה, אבל הם איימו על חייך ואפילו על חיי אם לא אעשה זאת. מראש אני מבקש את סליחתך."
"מי זה הם?" קולו של אבא הפך קצר רוח. "מה עשית?"
"הם... האנשים להם היית חייב כסף. אחרי שביקשו ממירב לוותר על הבית והיא חתמה על המסמכים החליט מר גרין לאפשר לחיים לשוב למסלולם באם דן יסכים לעבוד אצלם."
"והוא הסכים?" פלצות בקולו של אבא. "אתה הסכמת לכך?"
"אני... לא הייתה לי ברירה אלא להציע לדן ושיחליט בעצמו, אחרי שהם איימו על חיי וחיי משפחתי. דן כמובן הגיב בשלילה מוחלטת בהתחלה אבל אחרי שהם פגעו בחבר שלו ואיימו לפגוע בהילה הוא הסכים... כדי שלא יעבור את זה לבד פניתי לחברים ישנים מארגון בטחוני סודי. הם עוקבים אחרי הכנופיה הזו זמן רב ושמחו שמישהו יכול להיכנס פנימה, כזה שלא יעורר חשד, מישהו שבכלל לא רוצה להיות שם..."
"אני שמח שהבן שלי מילא את המשבצת הזו עבורם."
"זה עזר, כי יכולנו להיות שם עבורו ולתדרך אותו בכל רגע, אפילו לשמור עליו מרחוק. מר גרין התייחס אליו בתור נער טיפוחים. הוא לא נתן לו יותר מדי דברים לעשות והייתי בטוח שזה ייגמר כמה שיותר מהר. אלא שבמשימה האחרונה חיכתה המשטרה ודן נכנס פנימה במקום להמתין בחוץ, מה ששינה את כל התמונה."
"זה אומר שדן לא אשם ומעל הכל, שפעל בחסות הארגון הבטחוני. זה לא מספיק כדי להוציא אותו מהכלא?"
"זה מספיק ועוד איך. אני חוזר עכשיו מפגישה עם נציג הארגון שהיה איתנו בקשר תמידי ומסתבר שהמצב לא כל כך פשוט כמו שחשבתי. הם הסתירו מאיתנו מידע. הארגון לא מעוניין לחשוף את עצמו. במידה ואני אגיד משהו הם פשוט יכחישו ואמצא את עצמי תא מול דן."
"אבל הם הכניסו אותו לשם!"
"גם אני אמרתי את זה. ניהלנו שיחה עם צעקות רמות. עומ.. הנציג הציע שנלך על המהלך הפשוט ונאמר שהכריחו את דן להיכנס לכנופיה הזו. במצב שכזה גם אני יכול להועיל בתור עד אבל מדובר בבירוקרטיה של הגשת כתב אישום, משפט ותיק פלילי במשטרה.."
"מיהו הארגון הזה?" צעק אבא. "אני לא מוכן שהבן שלי ישב דקה אחת בכלא!"
"גם אני לא רוצה," השיב קולו הנזוף של ירון. "ומוכן להעיד בכל שיידרש, אבל כרגע לא יעזור להזכיר את הארגון פשוט כי אף אחד לא יאמין לנו בלי הוכחות. הנציג היה ממודר כל כך. שיחות הטלפון הגיעו ממספרים בלתי מזוהים, כל הפגישות התקיימו בשקט ובלי מכשירים אלקטרוניים. בזמנו חשבתי שזה על מנת למנוע מעקב, עכשיו אני מבין כמה תמים הייתי. אני מצטער, אייל."
באותו רגע לא חשבתי יותר על היותי מצותתת, מה שאומר מקשיבה לשיחת מבוגרים בלי רשות. בלי להסס יותר משניה פרצתי לחדר מול פניו ההמומות של אבא ועוד יותר של ירון. "יש לי הוכחה!!!" צעקתי. ובטון נמוך יותר הוספתי- "רק שאני צריכה למצוא אותה."
YOU ARE READING
כשמתחזקים הגלים
Açãoהרגשתי שנשימתי נעשית כבדה יותר ויותר. זה נכון מה שאומרים, שעל סף המוות פתאום רואים את כל החיים חולפים כבסרט נע. אמא לא זזה ודן נשך את שפתיו בכאב על כך שאינו יכול להציל את אחותו הקטנה. בספרים זה אף פעם לא כך. בספרים האנשים הרעים תמיד באים להפחיד, אומ...
