כשמתחזקים הגלים

פרק 35 - שי

שי:

הימים הראשונים לאחר מעצרו של דן ושחרורו היו בעיקר דיבורים מרוגשים על הנעשה באותן שעות אימה. כל אחד מאיתנו עשה משהו לבד וביחד התחברו כל החלקים לכדי שחרורו של דן ויציאתו בשלום מהפרשיה הנוראה שיכלה בקלות להסתיים אחרת.

דן כמובן השלים את שעות השינה שהיו חסרות לו, ולאחר הימים הראשונים של ההתרגשות היה נראה כי משהו בו כבה. אמא ואני ניתבנו את הרגשות שגאו בנו לכדי הכנתה של מסיבת ההודיה. כמובן שלא הסברנו לאיש מה הסיבה האמיתית ואמא רק ציינה את שובו של אבא לפני שהזמינה את כל השכנים והחברים. היא הכינה מטעמים, הזמינה עוגות ותופינים ונראה היה שמשהו בה חוזר להיות האמא של פעם. היצירתית והחושבת. זו שכל האירועים החברתיים נזקפים לזכותה.

שמחתי שהפעם יהיו באירוע גם חברות משלי.

"דן, תרצה להביא גם את החברים שלך?"

בימים כתיקונם היה דן מעמיד את כל חבריו לעזרינו ומוסיף בבדיחות שצריך הרבה אוכל כי הם חבורה גדולה עם תאבון בריא שמחסלת הכל. אבל הפעם הוא רק משך בכתפיו והסתגר בחדרו. ירון התקשר לא מעט אך הוא סירב לקבל את פניו ושיחותיו הרבות היו עם אבא.

"אתם חייבים להבין, דן עבר תקופה ממש לא קלה לאחרונה. אם היה ניתן, הייתי גם מוותר על סעודת ההודיה. אבל בגלל שכבר עשיתן את כל ההכנות ובגלל שמירב הבטיחה כדאי לסיים איתה כמה שיותר מהר על מנת שנוכל לחזור לשגרה."

את כל מרצו השקיע דן בלימודים. מעולם לא חשבתי שאהיה עצובה כל כך לראות אותו מקשיב לשם שינוי, מסכם בחריצות ומשנן את כל החומר כמו חייו תלויים בדבר. את הבגרויות הוא יעבור בציונים גבוהים בהחלט, אך נראה היה כי משהו בשמחת החיים שלו נסדק.

בעצתו של אבא החליט דן לספר את הכל לארז. בתחילה הוא לא רצה אך לאחר מכן התחילו החיים להתבהר עבורו. הבנתי אותו. מאז המקרה הוא לא יכל לסמוך על אף אחד חוץ מעל מי שהיה שם בשבילו, וארז הרי לא ידע מהסיפור. כשהתחיל דן לעבוד אצל מר גרין התרופף הקשר בינם באופן טבעי וכעת נדרשו מאמצים על מנת להשיבו למה שהיה.

על ירון הטיל דן וטו. אם הגיע אלינו הוא הסתגר בחדר ומיאן לצאת, אם התקשר הוא התעלם. אבא ניסה להסביר לו שירון לא יכול היה לעשות דבר אך נראה היה כי בנקודה הזו כלום לא ישתנה. עומרי לא היה בסביבה, אז ירון סימל את הבגידה במלא עוצמתה. "זה ייקח זמן," היה אבא אופטימי. "בסוף הוא ייגש אליו לבד."

סעודת ההודיה הוכתרה כהצלחה רבה. המוני אנשים, המון אהבה מכולם. אבא היה במרכז העניינים ואמא קרנה מאושר. הילה זכתה לצביטות רבות בלחיים, בעיקר מדודות זקנות וסבתות אך היא לא התלוננה. פעם ראיתי שטר ירוק מבצבץ מכיסה אחרי נשיקה וצביטת לחיים כואבת במיוחד והבנתי שאת שכרה היא מקבלת במזומן.