אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 3

אלה:

מישהי נכנסה לחדר האוכל, שכל האנשים בו השתתקו בפתאומיות, העקבים שלה נקשו ברצפה ועשו רעש חזק. "מיס ווסט," היא אמרה. "אני צריכה לדבר איתך." בלעתי את רוקי והנהנתי. אלוהים אדירים, זה כזה מלחיץ.
היא הייתה לבושה בחליפה פורמלית ושיערה היה אסוף בקוקו הדוק כל כך שלרגע חשבתי שהשיער שלה עומד להיתלש מהמקום.
ליז, שעמדה מאחוריה סימנה לי לבוא והלכתי אליה, הלכנו ביחד למשרד שלה. אני לא כאן הרבה, אני לא גורמת לבעיות משמעת או דברים בסגנון.
האישה בחנה אותי וחייכה חיוך מתוק. "אני מארי, רציתי לדבר איתך במשהו הקשור לאמא שלך, בסדר?" הנהנתי והתיישבתי ליד השולחן. בחנתי אותה והיא פתחה מסמכים שלי, מלאים בפרטים עליי, על החיים שלי. בלעתי את רוקי ונאנחתי. "משהו קרה לה?" שאלתי. "היא לקחה מנת יתר, נכון?" הפעם האחרונה שנפגשתי עם אמא שלי הייתה לפני שבוע. אני נוהגת להיפגש עם אמא שלי פעם בשבועיים - במידה ואני רוצה - בשביל לדבר איתה קצת.. להתעדכן בחיים שלה, אלה שאני ממש לא רוצה לדעת עליהם, אבל בכל זאת חשוב לי לדעת שהיא בסדר.
היה אסור לה להתקרב אליי ללא אישורי, ואני והשירות הסוציאלי באיזור החלטנו שפעם בשבועיים יהיה הכי טוב בשביל שתינו.
הרבה פעמים היא הייתה מאחרת או מפספת את זה בגלל שהייתה עסוקה בלהזריק ולעשן סמים. חלק מהפעמים היא הגיעה שיכורה עם עיניים אדומות ונפוחות. גם הרבה מהזמן היה לה ריח של עשן ואלכוהול והיא תמיד הייתה נראית כמו מכשפה רעה.. חוץ מבחודש האחרון, בשתי הפגישות האחרונות היא הייתה בסדר לגמרי. היא הייתה נראית אפילו מאושרת.
העברתי את שיערי אל מאחוריי אוזני ובחנתי את מארי. ליבי פעם בחוזקה ונאנחתי שהדלת נפתחה. ריס עמד שם וחייך אליי. מיהרתי אליו והוא חייך וחיבק אותי בחוזקה. הוא נישק את ראשי וחייך אליי. "מה קרה?" הוא שאל בדאגה ובכיתי לחזהו. "סינדרלה?" הוא שאל את אוזני והנהנתי. ניגבתי את הדמעות מעיניי. "ריס תעזור לה לשבת, בבקשה." הוא בחן אותה וגיחך. "היא יכולה לשבת לבד." מלמל ועזר לי בכל זאת. הוא עמד מאחוריי וליטף את כתפי. "ובכן, אלה.. יש משהו שאני צריכה לספר לך, ריס. תישאר קרוב אליה, בבקשה." הוא הנהן ובחנתי את כולם. ליבי פעם בחוזקה והיה לי קשה לנשום. מה כל כך דחוף? מה אמור להיות רע כל כך? לגרום לי להתקף ולבכות, למה היא כל כך רוצה שריס ישאר קרוב אליי?
מה שהיא תספר לי יגרום לי להתפרק? להפסיק לנשום וליפול על ברכיי?
ריס עיסה את כתפיי ונישק את ראשי.
היא התחילה לדבר, "לפני כשעתיים זוהתה גופתה של אמך במכון גמילה." היא אמרה ובחנה אותי. בלעתי את רוקי וליבי התכווץ. " במכון לגמילה?" היא הנהנה, הסתכלתי עליה, מבולבלת מאוד. "לפני חודש, אחרי הפגישה שלך איתה היא החליטה לנסות להיגמל." נשכתי את שפתיי בחוזקה.
הרגשתי את הדמעות ממלאות את עיניי, זולגות לאט. רציתי לצרוח חזק ולקבור את הפנים שלי בכרית.
ליז הביאה לי כוס מים ונישקה את מצחי. ריס תפס בידי ולחץ עליה. הוא ליטף את שיערי ומארי בחנה אותי, היה בעיניה דאגה וחשש.
ליבי פעם בחוזקה ונשימתי הייתה מואצת. אף פעם לא הרגשתי.. חלשה כל כך. היא ניסתה להיגמל מזה. היא ניסתה להיגמל מזה עבורי.
ריס נישק את ראשי ואת כף ידי.
שפתיי רעדו ללא הפסקה ונצמדתי אליו עד קצה יכולתי, רק רציתי להרגיש את גופו על שלי. צמוד אליי. "איך..?" שאלתי בקושי, הגרון שלי היה חנוק. הגוש שם הפריע לי לדבר. זה הרגיש כאילו אם הייתי מדברת העולם היה מת. "אלה, מתוקה, את בטוחה שאת רוצה לדעת הכל עכשיו? את לא רוצה לנשום רגע לפני?"
"איך זה קרה מארי?!" צרחתי וריס תפס אותי, הוא ריתק אותי אליו וחיבק אותי בחוזקה. החום שלו עטף אותי ושפתיו הרכות נשקו ללחי שלי. "תירגעי," הוא לחש לאוזני והצמיד אותי אליו בשביל שאצליח לעמוד. אם הוא לא היה מחזיק אותי הייתי מחליקה ונופלת, הרגליים שלי לא הצליחו להחזיק אותי. "ריס.." בכיתי והוא ניגב את הדמעות מעיניי. הוא רכן ונישק את מצחי נשיקה שגרמה לי לצמרמורת. בהיתי בעיניו והוא ליטף את הלחי שלי וחייך אליי חיוך מתוק ומנחם שיכל לגרום לכל בת ליפול מהברכיים. "היא במקום טוב יותר עכשיו. בסדר, סינדרלה?" נצמדתי אליו. הרגשתי שאני לא יכולה לדבר, שאם הייתח מדברת השמיים היו נופלים לי על הראש. זו הייתה בדיוק ההרגשה שלי שהגעתי לבית היתומים שהייתי בת שבע.
מצאו אותי בסלון, ליד אמא שלי, ששכבה עם מזרק בידיה על הרצפה. התקשרתי למשטרה כי פחדתי כל כך מהמחשבה שהיא מתה. אני זוכרת שהתפרקתי, צרחתי ובכיתי בידיו של השוטר. הוא חיבק והרגיע אותי ובפעם הבאה שהתעוררתי הייתי על הספה בבית היתומים. ליז ישבה לידי. הם היו רק בתחילת דרכם.
הייתח הראשונה שהגיעה לשם. מאז אני כאן כבר כמעט שבע שנים. הפעם אני בת שלוש עשרה, כמעט ארבע עשרה. מי שמסתכל עליי הוא אינו שוטר, זה ריס. כנראה שהוא ההפך משוטר כי שוטר לא רוצח אנשים כמו שהוא עשה.
הסיטואציה דומה, רק שהפעם היא באמת מתה.
"אלה, מתוקה, אולי-"
"אל תקראי לי ככה!" צרחתי ותפסתי בחולצתו של ריס בחוזקה. כמעט קרעתי אותו ממנה, למען האמת. "פשוט תגידי לי-"
"תישבי בבקשה, אלה." ליז אמרה והתיישבתי, ריס לידי, לוחץ את ידי. שמתי את ראשי על כתפו. "את זוכרת מה קרה לאבא שלך?" הנהנתי ומשכתי באפי. "הוא נרצח." לחשתי והיא הנהנה. ליז בחנה אותי בדאגה ובלעתי את רוקי.
זה יהיה כל כך נורא. "זה היה אותו בן אדם?" שאלתי ובחנתי אותן, עיניהן נצצו ומארי נאנחה. "אלה-"
"תפסתם אותו?" מארי הנידה בראשה וריס ליטף את כף ידי. הרגשתי ריק. ריקנות מוחלטת, אבל אולי זה יתרפא עם הזמן.. מתישהו? "זה בסדר." הוא לחש ונישק את הלחי שלי. קולטון נכנס למשרד ובחן אותנו. "מה קורה?" הוא שאל בדאגה וחיבק אותי בחוזקה. "אני.. אני הולכת לחדר שלי, טוב?" לחשתי והלכתי משם.
הרגשתי שרציתי להקיא. באמת לא היה לי כוח לכלום.
זה לא היה החדר שלי בדיוק, אחרי הכל יש עוד ילדות שגרות כאן. אחת מהן הייתה מולי, ילדה מתוקה בטירוף, בת ארבע.
יש לה שיער חום בהיר ועיניים חומות כהות, גדולות ויפות. שהיא ראתה אותי היא ישר רצה לחבק אותי. "אל איבכי אלה," היא אמרה וחייכתי אליה חיוך קטן. "אני בסדר," לחשתי וניגבתי את הדמעות מעיניי. היא ניגבה את הדמעות מעיניי גם ונאנחתי. היא לא אמורה לנגב לי את הדמעות. "אני אהיה בסדר, מול, אני מבטיחה לך." נישקתי את מצחה והיא בהתה בי. "אני אושבת שאת יפה מאוד. את לא סאיכה לבאות." חייכתי והיא נישקה את הלחי שלי. "אני לא אוסה שאיבכי." הנהנתי והוצאתי מהמגירה שלי שוקולד. "אני גם חושבת שאת יפה מאוד, מול." חילקתי את השוקולד ונתתי לה קובייה. "אודה," היא אמרה בהתלהבות וחייכתי אליה.
הכנסתי את קוביית השוקולד לפי ואכלתי אותה. מולי חייכה אליי. "את עדיין לא יודעת את זה, אבל שוקולד זה התרופה לכל דבר." לחשתי לה והיא הנהנה וחיבקה אותי. ליז נכנסה לחדר וריס וקולטון ביחד איתה. "מולי, מותק, רוצה לעזור לי להכין עוגה?" היא הנהנה ורצה אליה.
הבנים נכנסו לחדר וסגרו את הדלת מאחוריהם.
קולטון חיבק אותי בחוזקה, ריס עמד ובחן אותנו בזעף. הוא לא אהב את זה שקולטון ואני היינו קרובים כל כך. בחנתי אותי והוא רכן ונישק את ראשי.
חיבק אותי גם וקולטון לקח אותי ממנו והרים אותי עליו בקלות. הוא ללא ספק הבחור בן הארבע עשרה החזק ביותר שאני מכירה. "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי בשקט ומשכתי באפי. "לשתות ולשכוח." הוא אמר בחיוך וירד שאני מעליו במדרגות.

--

מקווה שאהבתן את הפרק❤️
אשמח אם תלכו לעשות לייק לסרטון האחרון שלי בטיקטוק (_.shacharbook) זה סרטון חדש על ריס ואלה, חלק מפרק שעוד לא עלה🙏🏻🤍