אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 45

– כעבור חצי שנה –

אלה:

"אני לא עושה את זה בן, אין מצב." לחשתי בשיניים חשוקות לעבר בן. שחיכה שאשתף פעולה ואצטלם לקמפיין בגדי ים עם האיש שזיין אותי שהייתי שיכורה מתה. האיש שאני אולי בהיריון ממנו.
ריס חזר מהשירותים והסתכל עליי. "מה קורה?" הוא שאל ובחן את ברייס שעומד ומסתכל אליי. "כלום. אני פשוט לא כל-כך מסתדרת איתו. זה הכל." לחשתי בקול חנוק. "מוזר, הוא אמר שאת והוא קרובים מאוד."
"אה... באמת מוזר." ריס הצמיד אותי אליו ונישק אותי. "קדימה אלה." בן לחץ עליי והלכתי. התמקמתי מול המצלמות ולצערי קרובה לברייס. הצטלמנו הרבה זמן וכשהוא היה קרוב אליי ממש הוא רכן לאוזני. "חשבתי שאהבת את איך שזיינתי אותך. הזין שלי התאים בדיוק לכוס ההדוק שלך. אני חושב שטעית. אנחנו מסתדרים טוב מאוד יחד." ריס בחן אותי. "קחו הפסקה של שתי דקות ונחזור." הצלם אמר והלכתי אל ריס. "אית'ן צריך עזרה במשהו, סינדרלה. אני הולך לחצי שעה וחוזר. מייסון יעלה לכאן וניית'ן ישאר לשמור למטה. אני לא מחבב את הבן-זונה הזה ואיך שהוא מסתכל על התחת שלך - ששייך לי - עכשיו."
"ריס, אני- ביום שיצאתי למועדון ושכבתי עם מישהו שהוא לא אתה, זה היה הוא... ו-" עיניו התכהו בעוד עיניי התמלאו דמעות. "ריס-" הוא לא אמר כלום, התעלם ממני לגמרי ויצא החוצה. בן התקרב אליי יחד עם ברייס. "הם רוצים תמונות עם נשיקה."
"אין מצב!" צווחתי והנדתי בראשי. "מפחדת שבן-הזוג שלך יקנא? אני מבין שלא סיפרת לו איך גנחת את שמי תוך כדי שרכבת על הזין שלי."
"מרוב שזה היה גרוע אני לא זוכרת כלום." הוא הנהן והתקרב אליי עד שפניו היו סנטימטרים בודדים משפתיי. "את זונה יפה אלה." לחש והצמיד את שפתיו לשלי. דחפתי אותו ממני במהירות והוא נפל לאחור וצחק. מייסון התקרב אליו וידו הושטה לאקדחו. "מייסון אני מסתדרת." לחשתי והוא הנהן בהבנה. 
"עם כמה שומרי ראש מחורבנים את מזדיינת?"
"ברייס." בן השתיק אותו וברייס חייך חיוך מלא שיניים. העפתי בוקס לפנים שלו ובעיטה למפשעה, זה כל מה שהוא היה צריך בשביל להתפתל מכאבים על הרצפה. "אני לא מוכנה להתנשק עם הבן-זונה הזה." אמרתי והצלם בחן אותי. "בסדר. אז בלי נשיקה." ברייס נהם וקם מהרצפה שדם זולג מפיו. "תנקה את עצמך. אתה נראה כמו רוצח."
"אני בטוח שיש רוצח בחדר, אפילו שניים." הוא העביר את מבטו אל מייסון. "אבל זה לא אני." הוא הלך לכיוון השירותים ובן הסתכל עליי באכזבה מעורבת עם כעס. "בשביל מה זה היה טוב?"
"הוא התגרה בי." משכתי בכתפיי. "אלה בואי הנה לרגע." מייסון ביקש והסתכל עליי. "מה?" הלכתי אליו. "אני הולך להשתין. בלי שטויות."
"אני לא מבטיחה כלום. אם הוא בטעות מעצבן אותך אל תהסס לשלוף אקדח."
"נראה לי שהזין הקטן הזה מסוגל לעצבן כל אחד." הוא גיחך והלך לשירותים בדיוק שהמניאק חזר ונתקע בו. אלוהים אדירים אין אפילו מילים שיתארו כמה אני שונאת את המניאק המחורבן הזה. התחלנו להצטלם עוד-פעם. היינו קרובים יותר והזקפה שלו הייתה ניכרת. רציתי לירות בה ולתת לו לדמם למוות. הוא שם את ידו על הישבן שלי וליטף אותו בעדינות. כנראה בגלל שידע שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום עכשיו. "מיס ווסט-"
"קלארק." תיקנתי ונעצתי מבט זועם בצלם. "סליחה. לא ידעתי ששינית את שם המשפחה שלך."
"התחתנתי. השם שלי הוא אלה קלארק-ווסט." הוא הנהן. "אז... גברת קלארק, תוכלי להתקרב אל ברייס יותר. אל תתנשקו אבל לפחות תעשו כאילו כן." הידקתי את לסתי. "אני לא רוצה לעשות את זה." לחשתי ובן נעץ בי מבט. "רק לדקה, אלה. זה ממש יעזור. בבקשה." הנהנתי. "לדקה." הזהרתי.
עשינו את כל מה שרצינו ושסיימנו החלפתי בגדים והלכתי למייסון, שהיה חיוור מעט. "אלה, התמונה שלכם מתנשקים הגיעה לריס. ואני לא מדבר על הכמעט נשיקה עם הבן-זונה שהייתה בסט. אני מדבר על הנשיקה שהוא נישק אותך כאן, וזה לא נראה טוב." זה גם לא נשמע טוב. ריס כנראה לא יהיה מוכן להקשיב כרגע. לא לי ולא לאף-אחד אחר. זה אומר שהוא כנראה יכעס כל-כך מבלי סיבה ובטח לא יהיה מוכן לדבר איתי. הלכתי לברייס והעפתי לו אגרוף לאף. שמעתי אותו נשבר. מייסון משך אותי לאחור. "את תסתבכי. חבל." נשמתי עמוק ובחנתי את ברייס. "אני שונאת אותך. הלוואי שתמות." ירקתי עליו ומייסון ואני ירדנו לחנייה. הוא וניית'ן הסיעו אותי חזרה הביתה. למען האמת לא רציתי לחזור. אני לא רוצה לראות את הפנים הכועסות של ריס. אני לא רוצה שהוא יצעק ויכעס עליי עוד פעם. לא מוכנה שעוד פעם נריב בגלל האידיוט הזה שקוראים לו ברייס.
נכנסתי פנימה ועליתי לחדר שלי, רק בגלל שידעתי שריס יהיה במפקדה. נכנסתי להתקלח ודמעות היו בעיני. חשבתי שהכל הסתדר כבר, שהוא כבר לא כועס עליי ומאמין שהתינוק שלו. הוא אמר את זה בעצמו. ועכשיו בגלל המניאק הזה הוא כבר לא יאמין לי. אני שונאת אותו!
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי.
הלכתי לחדר של מיה ואית'ן ונקשתי על הדלת. מיה פתחה לי והסתכלה עליי. "הכל בסדר, אלה? מה קרה?"
"אני- את זוכרת את הלילה שהיינו במועדון?" שאלתי וליטפתי את הבטן שלי. היא כבר די גדולה. "כן." היא הסתכלה עליי. "האיש ששכבתי איתו היה דוגמן. הצטלמתי לקמפיין עם הדוגמן הזה היום, ו... טוב, הוא נישק אותי. אני ישר הרחקתי אותו ממני אבל כנראה שמישהו הספיק לצלם. והתמונה... התמונה נשלחה לריס."
"הוא כועס?" הנהנתי. "לא ראיתי אותו אבל אני בטוחה שכן. איך אפשר שלא הוא ראה אותי מתנשקת עם מי ששכבתי איתו, מיה. ממי שאני אולי בהיריון ממנו! אם הייתי הוא אפילו אני לא הייתי מאמינה לעצמי." נאנחתי והיא חיבקה אותי. "אני אוהבת אותו. אני לא רוצה שישנא אותי. שיחשוב שאני... בוגדת." משכתי באפי ודלת המקלחת נפתחה. סובבתי את ראשי ברגע שראיתי את אית'ן העירום. "אית'!" מיה צווחה בזעם. "אני לא ידעתי שהיא כאן, מיה. יכולת להזהיר. ידעת שאני במקלחת ו-" היא נאנחה. "את יכולה להסתובב, אלה." אית'ן אמר והסתובבתי. "תדברי עם ריס, אלה." הוא אמר. "הוא ירה בחמש חיילים שלנו מעצבים. תנסי להרגיע אותו."
"הוא כועס עליי." לחשתי והסתכלתי עליו. הוא הנהן פעם אחת ובלעתי את רוקי. "אני יודע. תדברי איתו." הנהנתי ויצאתי מהחדר. ירדתי למטה. נכנסתי למפקדה וריס הסתכל עליי במבט זועם. "לכי מכאן אלה." הוא נהם בשקט. חשק שיניים ונעץ בי מבט זועם. "אני... זה לא כמו שזה נראה. תאמין לי!"
"להאמין לך?" הוא גיחך בשקט. "להאמין לך, אלה?! את שכבת איתו! הסיכויים שאת בהיריון ממנו די גבוהים ועכשיו את מתנשקת איתו! את אוהבת אותי בכלל?"
"א-אתה יודע שכן. אני אוהבת אותך, ריס. אני לא רוצה שתכעס עליי. בבקשה. אני מתחננת." תפסתי בידו והוא השתחרר מאחיזתי. "אני לא רוצה לראות אותך, אלה."
"אני- הוא נישק אותי, ריס. אני דחפתי אותו ממני."
"וההודעות? ההודעות שהוא שלח לך?! מה שענית לו! זה גם- פאק! לכי מכאן! עופי מכאן!" כיווצתי את מצחי וניית'ן, שבדיוק נכנס למפקדה הרים אותי עליו ולקח אותי החוצה. "תוריד אותי." נהמתי והוא עשה את זה והסתכל עליי. "את בסדר?"
"אני לא בגדתי בו, ניית'. לא הייתי עושה את זה."
"אני יודע. וגם הוא יודע. הוא כועס, אבל הוא יבין בסוף," הוא ניגב את הדמעות מעיניי. "תחייכי. את לא יפה ככה."
"לך תזדיין."
"אני מבטיח לעשות את זה ביום שיהיה לי ערב חופשי." גיחכתי והנדתי בראשי בחוסר אמון. עליתי למעלה ופתחתי את הטלפון שלי. נכנסתי להתכתבויות שלי ושל ברייס. לא זכור לי שהתכתבנו אי-פעם, אבל בכל זאת יש שם התכתבות. ברייס: אני אוהב אותך כל-כך אלה. אתמול היה מושלם.
ברייס: תשלחי לי תמונה שלך.
אני: אני גם אוהבת אותך. כתבתי, הייתה מצורפת תמונה שלי.
זה לא קרה. אני לעולם לא שלחתי תמונה כזאת לאף-אחד. לא את זו ואני כמעט בטוחה שגם לא דברים בסגנון.
הטלפון שלי צלצל. שמה של קים הופיע על המסך. "בגדת בריס?"
"לא! לא! זה... הוא נישק אותי ואני דחפתי אותו ממני מיד, אבל מישהו הספיק לצלם אותנו וריס כועס עליי ממש עכשיו למרות שלא עשיתי משהו לא בסדר."
"אני מאמינה לך. את בסדר?"
"אני חושבת. אבל הוא לא מאמין לי. ויש כאן התכתבויות עם ברייס שלעולם לא קרו. אני נשבעת. אני-" הדלת נפתחה וריס נכנס פנימה. "אני אחזור אלייך עוד-מעט."
"טוב." היא אמרה וניתקה. ריס הסתכל עליי. "לכי לישון. מאוחר."
"כאילו אכפת לך." לחשתי והוא חייך והניד בראשו. "את בגדת בי, ואת כועסת עליי? יפה,"
"אני שונאת אותך." הוא התקרב אליי ונעמד כך שפניו צמודות אליו ושפתיו מתחככות בשפתיי. ניסיתי לנשק אותו אבל הוא התרחק. "תעבירי את הדברים שלך לחדר ליד. אני לא רוצה לשמוע ממך יותר. את בוגדת."
"אני לא. אני לא, ריס." הוא ניגב את הדמעות מעיניי ונשק לשפתיי. "אני רוצה שניקח הפסקה לקצת. אם טוב לך להיות עם ברייס יותר מאשר איתי, תעשי מה שיהיה לך טוב."
"אני לא רוצה את ברייס. אני רוצה אותך! אני רוצה רק אותך, ריס. אני לא-"
"תפסיקי לשקר!" צרח ולרגע חשבתי שהוא ירביץ לי. התרחקתי לאחור והתכווצתי. "לעולם לא ארביץ לך. עכשיו קחי את הדברים שלך ותעברי לחדר אחר. אני לא מוכן לישון איתך באותו החדר." שפתיי רעדו והוא בקושי הסתכל עליי לפני שנכנס להתקלח.
עשיתי מה שהוא אמר, עברתי לחדר אחר. הבעיה הייתה שלא הצלחתי להירדם בידיעה שהוא לא ישמור עליי כשאני ישנה. שהוא לא יחבק אותי ויצמיד אותי אליו. שהחום שלו לא יעטוף אותי.
עד שכבר נרדמתי הסיוטים שלי חזרו.
לישון הפך להיות הסיוט הכי נורא שלי מחדש.

——
שבוע טוב יפות שלי💘