אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 4

אלה:

הבנים נכנסו לחדר הבנות וסגרו את הדלת מאחוריהם.
קולטון חיבק אותי בחוזקה, ריס עמד ובחן אותנו בזעף. הוא לא אהב את זה שקולטון ואני היינו קרובים כל כך. בחנתי אותי והוא רכן ונישק את ראשי.
חיבק אותי גם וקולטון לקח אותי ממנו והרים אותי עליו בקלות. הוא ללא ספק הבחור בן הארבע עשרה החזק ביותר שאני מכירה. "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי בשקט ומשכתי באפי. "לשתות ולשכוח." הוא אמר בחיוך וירד שאני מעליו במדרגות.
ריס ירד אחרינו, נעץ בו מבט נוקב שגרם לי להתכווץ. הוא העביר את ידו בשיערו תוך כדי שהסתכל עלינו והלך אחרינו לחדר שלנו. הוא הושיב אותי על הספה וחייך. ריס התיישב לידי ורכן לאוזני, הוא כעס כל כך מהקרבה שלי ושל קולטון. "את שלי, אלה." קולו היה עמוק ושקט. גרם לדמי לבעור בהתרגשות.
קולטון הביא וודקה מהמקום הסודי שלו עם שלושה צ'ייסרים. הוא מזג לשלושתנו את הוודקה ונתן לי אחד. הוא שתה את שוט הצ'ייסר שלו, אפילו לא עיוות את פניו. הרמתי את הכוס ובחנתי אותה. "את לא חייבת, אלה." ריס אמר ובחן אותי עם הצ'ייסר הריק בידו. מתי לעזאזל הוא הספיק לשתות את זה? הוא אי-פעם שתה לפני כן?
הוא בחן אותי וגם קולטון. חיכו לראות מה אעשה. אשתה או לא.
הרמתי את הצ'ייסר המלא בוודקה ורוקנתי אותו לגרוני.
המשקה שרף והכאיב בגרוני והשתעלתי. "זה דוחה!" צעקתי וירקתי קצת ממה שנשאר בפי לכוס בחזרה.
"אמרתי לך," ריס אמר לקולטון וחייך בשחצנות. הם התערבו עליי? "היא לא מוכנה לזה. היא לא כמונו," בחנתי אותו בבלבול והידקתי את לסתי. הוא צוחק עליי?! "אלה, תנסי עוד פעם." קולט אמר בחנתי את שניהם. "זה דוחה," אמרתי והוא חייך אליי. ריס לקח את הוודקה ממני לפני קולטון ורוקן את מה שנותר בצ'ייסר.
שתה את האלכוהול המגעיל הזה עם הטעם של הרוק שלי. קולטון העביר את ידו בשיערו ובחן אותי. "אני אביא לך בירה." הוא אמר והלך להביא לי בקבוק בירה. נעצתי מבט זועם, זועם מאוד, בריס. "מה נדפק איתך?!" קולי היה תואם את המבט שלי.
"את שלי, אלה. את רק פאקינג שלי." הוא נהם לשפתיי והנדתי בראשי. "אני שונאת אותך." נהמתי והוא חייך כנגד שפתיי. "אני אוהב שאת כועסת, את סקסית בטירוף ככה."
"אני לא כועסת אתה פשוט חתיכת בן זונה ואידיוט," הוא הנהן ולקח את בקבוק הוודקה, לגם ממנו עוד. "כן, את צודקת." גלגלתי עיניים. אני לא יודעת בדיוק את הסיפור של ריס, אבל אני ממש רוצה לדעת. זה חשוב לי, אני דואגת לו. דומיניק נכנס לחדר ובחן אותנו. "יש כאן שני סוגים, אז תטעמי ות-" הוא השתתק שעיניו פגשו את המבט הזועם בטירוף של דומיניק. ריס הצמיד אותי אליו בעדינות וליטף את הלחי שלי. דומיניק וקולטון יצאו מהחדר, או יותר נכון דומיניק גרר את קולטון החוצה."את בסדר?" הוא שאל בשקט. "אני לא בטוחה אם אני בסדר או לא, ריס.. לפחות לא כרגע. אני לא מבינה מה אני מרגישה, אבל זה פשוט המון רגשות ביחד. אף פעם לא היינו בקשר טוב, אבל היא עדיין אמא שלי.. אני לא מרגישה כאילו אלכוהול זה משהו שירפא אותי כרגע." נשכתי את שפתיי וגיחכתי. "אני מצטערת, פשוט אתה בטח תהיה והיית האדם המאושר ביותר בעולם הזה שסיפרו לך שההורים שלך מתו.. אתה יודע." הוא בלע את רוקו והנהן. ניצוץ הופיע בעיניו וליבי התכווץ. "לא?" שאלתי בקול שקט. "כן, פשוט לפעמים-" הוא עצר וניער את הראש שלו. "כן, הייתי שמח." בחנתי אותו והוא שפשף את לסתו והצמיד אותי אליו. "איך הם.. מתו?" הרגשתי לא בנוח לשאול את זה, אך ידעתי שהוא יענה לי. בחנתי אותו, מבטו היה נעוץ בטלוויזיה הכבויה. אני מקווה שהשאלה הזאת לא פגעה בו או גרמה לו להיזכר בדברים שלא רצה בהם.
"אמא שלי מהתקף לב ואבא מסרטן," קולו היה שקט ובלעתי את רוקי. ליטפתי את ידו והוא נאנח. אמא שלו, על פי מה שאני יודעת, הייתה הרבה יותר נוראית מאבא שלו, תהיתי אם הקשר שלו ושל אבא שלו היה טוב או- הוא רכן וגרם למחשבות שלי לברוח מראשי.
הוא הצמיד את שפתינו, שפתיו ליטפו וינקו את את שפתיי לפיו. הוא מצץ וליקק את לשוני בתאווה מסחררת, הראש שלי התערפל מהנגיעות המושלמות שהוא נגע בשפתיי.
עליתי מעליו והוא ליטף את גבי והישבן שלי. התחככתי בו וגנחתי. הוא עצר אותי וחייך אל שפתיי. "אני אוהב לנשק איתך, סינדרלה, את מדהימה." הנחתי את ראשי על כתפו והדלת נפתחה.
ריס העיף אותי ממנו במהירות וליבי התכווץ. מיה בחנה אותנו, אבל בעיקר התמקדה בי. "את בסדר?" היא שאלה והתקרבה אליי. היא התכופפה והסתכלה בעיניי. "אני מצטערת," היא לחשה וליטפה את ידי.
ריס עטף את ידו סביבי וחיבק אותי. עכשיו אכפת לו ממני? שהוא העיף אותי ממנו מקודם לא היה לו אכפת.
דמעות הרטיבו את עיניי פעם נוספת ושפתיי החלו לרעוד. לא רציתי לחשוב על זה, על המוות של אמי, אך חשבתי בכל זאת. "אל תבכי," הוא נישק את צד ראשי. מיה נאנחה וקמה על רגליה. "הכנתי עוגת שוקולד ויש גלידה," היא אמרה ובהתה בי, דאגה לי. "וגלידה זה מנחם וביחד עם עוגת שוקולד זה בכלל מדהים, אז כדאי שתבואי." חייכתי חיוך קטן והנהנתי. ריס תפס בידי ובחנתי אותו. "אני.. אמ.. אבוא עוד מעט, אלה." לחשתי והיא הנהנה והלכה. היא סגרה את הדלת והוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי נשיקה שטוחה. "סליחה שהעפתי אותך ככה," הוא לחש והנהנתי פעם אחת. שנאתי את זה שהוא עשה את זה, אבל גם יכולתי להבין למה.
"פשוט לא רציתי שיראו אותנו קרובים כל כך," השפלתי את מבטי לרגליי והוא בחן אותי. "סליחה,"
"למה שלא תרצה?" קולי היה שקט, אך מבפנים זעמתי ודמי בעבע. ידעתי למה.. בערך, אבל זה עצבן אותי בכל זאת. "כי קולטון ודום לא יאהבו את זה. מעבר לכך-" בעטתי במשפעה שלו והוא תפס את איברו ונהם בזעם ובכאב. "אני שונא אותך." הוא אמר בקול חנוק. באמת כאב לו. גלגלתי עיניים ויצאתי מהחדר.
הלכתי למטבח ובחנתי את מיה, ליד מארי, מדברת איתה.
בלעתי את רוקי ומילאתי לי כוס גדולה של מים. שתיתי הכל ודום נכנס עם קולטון למטבח.
קולט בחן אותי וחייכתי אליו. "את בסדר?" הוא שאל ובחן אותי. הנהנתי ולגמתי מכוס המים. "בכל מקרה, לכל דבר שתצטרכי, אני כאן." מארי אמרה למיה וחייכה אליה. "אלה, גם את. אם את רוצה לדבר תתקשרי אליי," היא נתנה לי כרטיס והנהנתי. "לכל דבר, אלה. ברצינות." בחנתי אותה וצמצמתי עיניים. "בסדר," לחשתי. היא חייכה והלכה בדיוק שריס נכנס. הוא רכן לאוזני. "יום אחד אני אדאג שהמוות שלך יהיה מהיר, אבל כואב מספיק כי את ממש מתחילה לעצבן אותי, אלה." גלגלתי עיניים והתקדמתי לכיוון המקפיא. "איידן יגיע לכאן עוד מעט." דומיניק אמר למיה בזמן שהוצאתי את הגלידה. ריס וקולטון נעצו לי מבט בתחת, יכולתי להרגיש את המבט האפל שלהם עליי. "ו-?" מיה שאלה ובחנה אותו. "ואני צריך שתביאי לו את מה שהוא יבקש."
"ומה הוא ביקש, דום?" היא שאלה והסתובבתי. מבטי ננעץ בקולטון שבוחן אותי בתאווה. מסתכל עליי כאילו היא רוצה לאכול אותי. חייכתי חיוך מתוק וחתכתי לי חתיכה מעוגת השוקולד שמיה הכינה. אכלתי ממנה וריס בהה בי. מצצתי את שארית השוקולד מהכפית והוא בלע את רוקו. זה חרמן אותו, וזה גרם לי לשמוח לראות אותו סובל ככה.
קולטון נאנח והתקרב אליי. הוא לקח את האצבע שלי, שגם היא – כמובן – מכוסה בשוקולד, והכניס אותה לפיו. הוא מצץ ממנה את השוקולד וריס הסתובב והלך. הרגשתי אשמה מעט. על כך שנתתי לקולט לעשות את זה מול ריס על אף שידעתי שזה יפגע בו.
נאנחתי וקולט בחן אותי. "מה?" הוא שאל ובחן אותי בדאגה. "אני הולכת לשירותים רגע," לחשתי והלכתי לשם. ריס בחן אותי מהמקלחת. הוא היה עירום והמים זרמו על גופו. הוא היה נראה אלוהי, היה נראה כל כך טוב שזה כאב. "את מצטרפת?" קולו היה נמוך ושקט והוא הסתובב להסתכל עליי. איך הוא ידע שאני כאן?
"ל..א, לא, אני.. אמ.. בסדר." חיבקתי את גופי והתקרבתי אליו. "רציתי לראות שאתה בסדר?" הוא בהה בי. הוא כיבה את ברז המים וטפטוף המים העדין משיערו ועורו היה נראה פאקינג מדהים. "אני אהיה בסדר," הוא עטף מגבת סביב מותני והתקרב אליי. נצמד אליי. גרם לי ללכת אחורה ולהיתקע בקיר. הוא סגר עליו בידיו, הידיים שלו היו שריריות הרבה יותר מדי בהתחשב לגיל שלו, אבל האמת הייתה שבזכות זה הרגשתי מוגנת. את ידו השמאלית הוא לאט הוריד אל המותן שלי. שמתי את ידי על החזה שלו וליטפתי את הקעקוע הבודד שלו. המילה 'חופשיות' כתובה, לא יותר מזה. ליטפתי את הקעקוע ושמתי את ראשי על חזהו. "מתי עשית את זה?" שאלתי אותו בשקט ובהיתי בעיניו. "שהייתי בן שלוש עשרה," הוא ליטף את שיערי ונישק את ראשי.
"אני מצטערת, פשוט רציתי להתגרות בך קצת, זה הגיע לך." הוא הנהן והוריד את המגבת. הוא התרחק ממני ובהיתי בזקפתו. היא הייתה גדולה כל כך. הוא שם בוקסר ובחן אותי פעם נוספת. "היי," הוא אמר ותפס את הסנטר שלי. בהיתי בו והוא נישק אותי על שפתיי. "את שלי, את יודעת את זה, נכון?" הנהנתי והוא חייך אליי, נישק אותי פעם נוספת. הוא ליטף את שיערי ונישקתי אותו. "אני מצטערת אם.. זאת אומרת-" היא הצמיד את שפתינו והחליק את לשונו אל פי. ליקק ומצץ אותי, גרם לי לגנוח. "אלה," הוא נישק אותי באגרסיביות. "את שלי. פאקינג שלית לא מעניין אותי אם קולטון רוצה אותך או לא." הוא הרים והושיב אותי על השיש. "אני יודעת." לחשתי לשפתיו והוא חייך אליי. "יופי." הוא ליטף את שיערי והצמיד את מצחו לשלי. "ילדה טובה."