אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 24

אלה; 16
ריס; 17
-----‐

ריס:

אלה חייכה ממשהו שקולטון אמר ובהיתי בה.
ככה זה היה בשנה האחרונה, אני בוהה בה, היא וקולטון מדברים או מתמזמזים ביום ובלילה מבלים ביחד בחדר שלנו.
לפעמים יש לי מזל והיא נכנסת למלתחות שאני שם ומנשקת אותי כמה פעמים, מוודא שהכל בסדר.
קים נראית רע שהיא לידם ולכן החלטתי שאני והיא יוצאים, כי גם אני לא מסוגל לסבול את הפלרטוטים שלהם יותר. החלטנו לצאת לבאולינג, וזו הייתה בחירה די טובה, היא פשוט גרועה בבאולינג.
היא מחייכת וקופצת אחרי שהיא מורידה ארבע פינים, אני מוביל עליה ביותר מעשרים נקודות ואנחנו רק בתור השלישי.
"את רוצה שנזמין פיצה או משהו?" שאלתי אותה והיא בהתה בעיניי. היא נשכה את שפתיה והנידה בראשה.
היא משקרת, ולא רק בגלל שעיניה צועקות את זה, אלא בגלל שישר אחרי שהיא הנידה בראשה היא עטפה את ידיה סביב גופה. נאנחתי והתכופפתי להסתכל בעיניה. "את יודעת שאני חושב שאת יפהפייה?" היא בהתה בעיניי. "קים,"
"מה?" ליטפתי את כף ידה. "את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל נכון?" היא המשיכה לבהות בעיניי ונשקתי למצחה.
התכוונתי לחזור לשחק אבל היא תפסה בידי. "אני מורעבת, ריס. לא אכלתי מאתמול בבוקר.. לא, בעצם לא אכלתי מערב יום ראשון." נאנחתי וחיבקתי אותה. "קולטון יודע?" שאלתי והיא נאנחה דמעה מעיניה זלגה על ידינו השלובות.
הוא יודע, ברור.
"את לא אוכלת בגלל שאת מנסה להרשים אותו?" היא הנידה בראשה ואז הנהנה וכיווצתי את מצחי. לא הבנתי למה היא מתכוונת.
"גם, אני מניחה.. זאת אומרת, אני באמת לא ביקשתי הרבה, ריס. רק שהוא יסתכל עליי. רק שהוא יחשוב שאני יפה."
"את יפה. עכשיו תפסיקי להרעיב את עצמך. מה את רוצה לאכול?" היא משכה בכתפיה וכיוונה על משטח הבאולינג. "תורך,"
"כן, תורי כבר די הרבה זמן." אמרתי וליטפתי את גב ידה.

סיימנו לשחק, ניצחתי אותה בהפרש של שבעים ושתיים נקודות. סיימתי את המשחק עם מאה וארבע עשרה נקודות. היא עם ארבעים ושתיים.
יצאנו משם, נכנסנו לרכב שלי והיא הסתכלה עליי. "לפני שנה הייתה לי תחושה שאתה שונא אותי."
"לפני שנה באמת שנאתי אותך, קים." היא המשיכה להסתכל עליי. "היית מעצבנת," משכתי בכתפיי והתחלתי לנסוע לכיוון אחד הפיצריות שאני מכיר.
היא בהתה בדרך וליטפתי את הירך שלה. "יש לך כאן אלכוהול? איפשהו?"
"קים, אני לא שונא או חושב שאת מעצבנת עכשיו-"
"זו לא הייתה השאלה שלי, ריס. יש או אין, אלכוהול?"
"כן." אמרתי והושטתי את ידי לאחור, הבאתי לה פחית בירה והיא חייכה אליי. "תודה." לחשה ופתחה אותה. היא לגמה לגימה ארוכה ואז הסתכלה עליי. "אני בכל מקרה עדיין שונאת אותך וחושבת שאתה מעצבן." היא חייכה וחייכתי אליה בחזרה. ואז היא סובבה את הפחית וניסתה להסתכל על כמות הקלוריות. לקחתי את זה לפני שהיא הספיקה. "פשוט תשתי את זה, אלוהים." היא בהתה ביד שלי, בפחית ובי. "קחי. תשתי את זה." דחפתי את זה לידיה. "אני לא יודע מה גרם לך לחשוב שאת לא יפה, או שאת שמנה. אבל את לא שמנה ואת אחת הנשים היפות ביותר שיצא לי לפגוש. אז תפסיקי להתנהג כמו אידיוטית ותשתי את זה."
"אם אנחנו- אם אנחנו מתכוונים לאכול פיצה, אני לא יכולה לשתות את זה עכשיו." העברתי את ידי בשיערי והנהנתי. "אבל את אוכלת את הפיצה."
"כן," היא לחשה ובלעה את רוקה.
אני לא שיקרתי או אמרתי את מה שאמרתי סתם, אני התכוונתי לזה.
אני באמת חושב שקים יפהפייה, היא לא שמנה, וגם אם היא כן הייתה, היא עדיין אחת מהנשים הכי יפות שיש.
יש לה עיניים חומות וגדולות ונוצצות, הריסים שלה ארוכים והופכים את עיניה אפילו ליותר יפות, העור שלה שחום וקורן, יש לה את האף המושלם.. החיוך המושלם.
תמיד יש לה ריח טוב.
אם היא לא הייתה כמו אחותי הקטנה, ולא הייתה בת שלוש עשרה, אולי גם הייתי מזיין אותה. אבל לא.
לא עומד לי בגללה או בגלל כל אחת אחרת, רק בגלל אלה.
ואלה בטח עסוקה בלהזדיין עם קולטון עכשיו.
היא השתנתה בשנה האחרונה, ממש. השיער שלה נהיה בלונדיני יותר, בהיר יותר.
העיניים שלה התכהו מעט, אבל לא בגלל שהם באמת שינו צבע, אלא כי הם איבדו את הניצוץ שלהם.
היא עשתה הרבה קמפיינים, הרוויחה המון כסף. אני יודע שהיא שותה יותר כי קולטון סיפר לי את זה והוא אמר שהיא אפילו עישנה פעם אחת. שזה מוזר. מאוד.
זה לא מתאים לאלה בכלל, פחדתי שמה שקרה בינינו פגע בה. זה פגע בי שהיא נפרדה ממני, אבל לא ממש דיברנו מאז הפרידה לבד. חוץ מבימים שהתנשקנו בשירותים, וגם זה קורה רק בחודש וחצי האחרון. אבל אנחנו לא מדברים כמו פעם. קיוויתי שיהיה דרך לתקן את זה, אבל אני אפילו לא בטוח שאפשר.
כך עברה שאר הנסיעה, שנינו חושבים בשקט.
חוץ מפעם אחת שהיא ביקשה ממני להדליק את המזגן כי היה לה קר. הדלקתי אותו על חום והיא שמה את ראשה על כתפי. היא הודתה לי והנסיעה המשיכה לעבור בשתיקה.
שהגענו נישקתי את ראשה ויצאנו משם. נכנסנו לפיצרייה והיא הסתכלה על כמה אנשים שם.
מבטי ננעץ בבלונדינית שיושבת עם חברות שלה.
בהיתי באלה וקים חיבקה את גופה. "בוא נזמין פשוט," קולה היה שקט והנהנתי. הלכנו לעשות את זה. בגלל שהיא אלרגית לחלב הזמנתי לה פיצה טבעונית ולי פיצה רגילה.
אלה שמה לב אלינו רק שהאוכל הגיע והיא חייכה אלינו. קים חייכה גם ואני לא הגבתי.
היא השפילה את מבטה והסמיקה ממבוכה ואני וקים התחלנו לאכול וכל החברות של אלה הלכו. היא הצטרפה אלינו ולקחה משולש מהפיצה שלי ובחנתי אותה. היא אפילו לא שאלה.
"הן הזמינו סלט, וזה היה פאקינג דוחה. אז אני לוקחת לך. תתמודד."
"לא אמרתי כלום." נהמתי וקים בחנה אותנו. "אתה יודע, אם מישהו אמור לכעוס כאן זו אני."
"את נפרדת ממני, אלה. לא להפך."
"ולמה נפרדתי ממך?" היא נגסה בפיצה והסתכלה עליי. "כי סמים מעמידים לי את הזין יותר ממך?"
"אלוהים," היא מלמלה וגלגלה עיניים. "אתה כזה שקרן."
"אני באמת שקרן. למשל כשאמרתי לך שאני אוהב אותך, לגמרי שיקרתי." היא בהתה בי וקמה מהשולחן, אבל לא לפני שדפקה את משולש הפיצה שאכלה בפרצוף שלי.
צחקתי שהורדתי אותו וראיתי אותה הולכת ומכוונת לעברי את האצבע השלישית שלה.
סינדרלה קטנה ויפה שלי, איך זה שיש לך כל כך הרבה אומץ? נשכתי את שפתיי וקים בחנה אותי. "תנקה את עצמך, אתה נראה כרגע פחות או יותר כמו מפלצת מזוינת."