אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 29

קולטון:

סרקתי את המקום והורדתי את שוט הוויסקי בגרוני. עברה יותר משעה מאז שראיתי את קים. "איפה היא?" שאלתי את אלה והיא כיווצה את מצחה. "קים? היא בטח מסתובבת איפשהו, בפעם האחרונה שראיתי אותה היא הייתה בשירותים." הנהנתי והלכתי לשם. דפקתי על הדלת של השירותי בנות אבל חוץ משקט לא שמעתי כלום. נכנסתי פנימה, פתחתי את כל התאים ובדקתי אם קים שם, אך היא לא הייתה. איפה היא לעזאזל?!
יצאתי משם והמשכתי לבחון את המקום, לסרוק אותו. לא קשה לפספס את קים, היא קורנת. אבל אני לא פאקינג מוצא אותה!
חזרתי לבר ובחנתי את שני השיכורים המטומטמים שמתנשקים. הפרדתי ביניהם. "איפה היא לעזאזל?!" שאלתי בזעם ואלה דחפה אותי ממנה. "איפה היא?!" צרחתי. "אני לא יודעת, קולט. או שתצטרף או שתלך." הידקתי את לסתי והלכתי.
יצאתי ממתחם האירוע והלכתי לרכב של ריס, אולי היא שם.
מצאתי אותה נושכת את שפתיה ומחבקת את עצמה, היא רעדה ובכתה. "פאק, קים! את יודעת איך דאגתי לך." הרמתי אותה עליי וחיבקתי אותה. היא בכתה ונישקתי אותה על שפתיה. "די." לחשתי לה. היא חיבקה אותי ונשקתי לראשה. "מה קרה מפלצת קטנה?"
"למה אתה לא אוהב אותי?"
"קים.. אני- אני לא.. לא יודע." או לא רוצה לענות. ברור שאני לא אוהב אותה, היא בת שלוש עשרה, אחרי הכל. אבל אני גם לגמרי לא לא מחבב אותה. אני לא יודע מה אני. אבל אני נמשך לקטנטנות הזאת, ואסור לי. ממש אסור לי להימשך אליה. אסור לה להתאהב בי, ולי אסור להתאהב בה. אבל נראה לי שזה כבר מאוחר מדי.
הושבתי אותה על מכסה המנוע של הרכב והזזתי את שיערה מפניה. "אני- אסור לנו לאהוב זה את זה, קים. אסור לך להתאהב בי. תבטיחי לי שלא תתאהבי בי. לא אכפת לי מה זה ידרוש, שתבגדי בי שאת מרגישה שאת מתחילה להתאהב בי, תשקרי לי.. אבל אסור לך להתאהב בי, קטנטונת. תבטיחי לי, מפלצת שלי, שלא תתאהבי בי אף פעם."
"איך, קולטון? איך אני יכולה להבטיח לך שאני לא אתאהב בך אף פעם?! אתה לא מבין שאני כבר אוהבת אותך!"
"לא." אמרתי והתרחקתי ממנה. ובכן, אני בטוח שאני אוהב אותה גם, כי אם לא הייתי פאקינג אוהב אותה, לא הייתי מנסה להוציא ממנה הבטחה שלא תתאהב בי אף פעם.
אני דפוק במוח.
אסור לה להתאהב בי.
היא תפסה בי וסובבה אותי אליה. "אתה לא יכול לברוח כמו פחדן! אני אוהבת אותך. אל תברח לי, אני מתחננת."
"אני אוהב אותך, גם, קים! וזו הפאקינג בעיה. אני דפוק, את תצטערי על הרגע הזה שאמרת לי שאת אוהבת אותי. אני לא יכול שתאהבי אותי! כל מי שאני אוהב נפגע ממני. אני מבקש ממך-" היא הצמידה את שפתינו ונישקה אותי. נישקתי אותה בחזרה, בכוח, אגרסיביות, רק על מנת שתבין שאם היא תתאהב בי זה יכאב לה. יכאב מאוד. היא ניסתה להשתלט על הנשיקה אבל לא נתתי לה, אם אנחנו מתנשקים, היא תהיה שייכת לי ושנאתי את זה, אבל לא יכולתי פאקינג לסרב לשפתיה המתוקות. שהיא ניתקה אותם התרחקתי ממנה והנדתי בראשי. "אני רציני, קים. אל תתאהבי בי. תבגדי בי אם נתקרב יותר מדי, תשקרי לי אם את מרגישה שאת מתאהבת בי."
"איך אני אמורה לשקר על זה?! ומה אם אתה כן תרצה? מתי אדע להפסיק?"
"אם העולם ירצה בזה באמת, נדע להפסיק." לחשתי ובחנתי את ריס, מחזיק את אלה השיכורה בידיו. קים בחנה אותם ואותי וריס פתח את הרכב. "קים את נוסעת איתנו או שאת עם קולט על האופנוע?" הסתכלתי עליה והיא הלכה לרכב ונכנסה למושב הנוסע בידיעה שאלה תשכב במושבים האחוריים.
גלגלתי עיניים והלכתי לאופנוע שלי. שמתי את הקסדה והתחלתי לנסוע.
לעזאזל.
בחיים לא חשבתי שהתסביך הכי גדול שלי בחיים יהיה ילדה בת שלוש-עשרה. אבל הילדה בת השלוש-עשרה הזאת פאקינג משגעת.

אלה:
♥︎♥︎♥︎

הרגשתי מישהו נצמד אליי והסתובבתי להסתכל על ריס.
הוא חייך אליי ונישק את מצחי. "לכי לישון סינדרלה שלי. אני כאן איתך." נצמדתי אליו ועצמתי את עיניי תוך כדי שהוא מחבק אותי.
נרדמתי לאט, בידיו, וזו הייתה התחושה הטובה ביותר שהרגשתי. כך שכשהתעוררתי בבוקר, והדבר היחיד ששמעתי זה את קולטון, נאנחתי. "פאק! זה לא- בוקר טוב, סינדרלה." קמתי ובחנתי את ריס שדיבר איתו. הלכתי אליו ונישקתי את שפתיו. "אני הולכת לצחצח שיניים. תשחקו בפלייסטיישן או משהו, אל תעשו כל כך הרבה רעש." הם גיחכו ועליתי לשירותים. קים גם הייתה שם וחייכתי אליה. שמתי משחת שיניים על מברשת השיניים שלי וחייכתי אליה. "בוקר טוב." אמרתי לה והתחלתי לצחצח.
שסיימתי קים בחנה אותי והסתכלה עליי. "אלה? את אוהבת את ריס, נכון?"
"כמובן." לחשתי לה וסירקתי את שיערי. "אתם לא מפחדים לפגוע זה בזה ככה?"
"בכל אהבה יש סיכון, קים. את ראית את זה. אם לא תהיי מוכנה לקחת את הסיכון כנראה שלא תמצאי אהבה אף פעם." היא הנהנה וחיבקתי אותה. ירדנו למטה והתיישבתי על ריס שמשחק בפלייסטיישן. הוא נישק אותי וקולטון נהם. "איך אתה מצליח להבקיע גול ככה?!"
"אני משחק הרבה, קולט." הוא אמר וחייך. קים התכתבה בטלפון עם חיוך על פניה ובחנו אותה. "עם מי את מתכתבת, קטנטונת?" קולטון שאל ובחן אותה.
"יש מישהו בשיעור מתמטיקה שעוזר לי, אנחנו יושבים זה ליד זה והוא שלח לי הודעה. הוא ממש לוהט." מבטה היה נעוץ בקולט שהידק את לסתו ונדרך, אך הנהן.
היא מנסה לגרום לו לקנא או משהו?
"איך קוראים לו?" שאלתי ובחנתי אותה. "רוי גרייס." קולטון צחק והיא הסמיקה והסתכלה עליו. "מה?!"
"רוי גרייס? זה לא הילד החנון המכוער?" היא בדקה משהו בטלפון והראתה לנו תמונות של רוי רק בבוקסר. ריס כיסה את עיניי וצחקקתי. "בחייך, ריס-"
"פאק." קולטון נהם. "אני אדבר עם הבחור הזה, שיצטרף לנבחרת."
"אתה סתם רוצה להריץ אותו מסביב למגרש כי הוא דלוק על קים למרות שהיא שלך." ריס הוריד את ידו מעיניי. "שתוק, ריס. זה בכלל לא נכון. הוא פשוט יכול לשמש כשחקן טוב." קים נעצה בו מבט וריס הסתכל עליה בדאגה. "חוץ מזה, ממש לא אכפת לי שהוא מזדיין עם קים או משהו. גם ככה היא תיפגע אחרי זה ותחזור לבכות כמו תינוקת עד שאבוא ואחבק אותה בשביל שהיא תירגע-" היא סטרה לו חזק כל כך שאפילו אני הרגשתי את הכאב. הוא נהם בזעם והיא יצאה מהחדר וריס אחריה.
"מה הבעיה שלך, קולטון?" שאלתי והוא גיחך ולגם מבקבוק הבירה. "למה אתה חייב לעשות את זה? לפגוע בה ככה? אתה בכלל יודע מה היא מרגישה אליך?!"
"כן. וזה אסור! אסור לה פאקינג לעשות את זה! אסור לה לאהוב אותי, אלה. זה מסוכן, לשנינו. אני באמת דפוק במוח. היא תיפגע! אני אפגע בה. אני לא רוצה לעשות את זה. היא צריכה לשמור ממני מרחק." הסתכלתי עליו והנדתי בראשי. "אתה לא דפוק במוח, קולט. אתה פשוט אוהב אותה ואתה מפחד מלאהוב."
"כן! אני מפחד מלאהוב כי אני דפוק במוח. אני לא רוצה לפגוע בה."
"אתה אידיוט." נהמתי ויצאתי מהחדר.
הלכתי לסלון ובחנתי את ריס מדבר עם קים. היא מחייכת ושמה את ראשה על כתפו. הוא חייך אליה בחזרה ואמר לה משהו. היא הייתה נראית מופתעת לרגע ואז הסמיקה והנהנה. הלכתי לשם ושניהם השתתקו. "מה?" שאלתי ובחנתי אותם. "כלום, הכל בסדר?"
"כן. הוא פשוט מטומטם."

——
שבוע טוב אהובות שלי💗