פרק 48

256 37 11
                                    

אלה:

חזרתי הביתה ועליתי למעלה, ריס בדיוק התכוון לרדת. הוא תפס בידי ובחן אותי. "את בסדר? איך היה עם ברייס?"
"אני וברייס לא יחד, ריס. דיברתי איתך על זה, כבר. הפפראצי המחורבנים האלו מוציאים דברים מהקשרם ומעוותים הכל. וכן, אני בסדר."
"בטוח אלה?"
"אני- לא..." דמעות מילאו עיניי, אבל הוא רק שחרר את ידי וגרם לליבי להתכווץ.
אני מתגעגעת אליו. "אלה מה קרה?"
"כלום... אני- אני הולכת סליחה שהפרעתי."
"אלה." נהם והתכווצתי. "החייל הרביץ לי. הוא הכאיב לי ממש." מבטו היה אדיש ורגוע. "החייל?" היה נשמע שהוא לא מאמין וזה גרם לי להשפיל את מבטי. "אלה לכי לישון, סינדרלה."
"אתה יכול לחבק אותי?"
"לא. אנחנו נפרדנו. תביני את זה כבר."
"כן, אתה צודק, נפרדנו. ועכשיו אני יכולה להזדיין עם מי שבא לי בלי שתוכל להגיד לי כלום, ולהפך." לא התכוונתי לאף מילה, אני לא אשכב עם אף-אחד אחר ואני מקווה שגם הוא לא יעשה את זה."
"אני יורד למטה." הוא שונא אותי. הוא ירד למטה ונינה העובדת החדשה והבלתי נסבלת נצמדה אליו. הוא עטף את ידו סביב מותנה ונשק למצחה. ברחתי לחדר שלי והרגשתי חנוקה. הוא החליף אותי? החליף אותי בה?
הוא לא מוכן לחבק אותי בגלל שהוא יוצא איתה?
אלוהים אדירים. בטני התהפכה והקאתי על הרצפה, בדיוק אז מייסון נכנס לחדר. "אוי אלה..." הוא מלמל והחלקתי מטה. ישבתי על הרצפה שגבי שעון על המיטה והוא הרים אותי עליו והשכיב אותי על המיטה. "הוא החליף אותי, מייסון. הוא שונא אותי."
"הוא חושב שבגדת בו. הוא מנסה להתגבר והזונה הזאת היא תחליף. היא שלב. אבל בסוף הוא יגלה ויחזור אלייך. הוא יתחנן שתסלחי לו, זה ברור." הנהנתי. "אני אנקה את זה, אבל את צריכה ללכת לישון."
"כן..." מלמלתי וליטפתי את בטני. הקטנצ'יק בעט ונאנחתי. "אני אוהבת אותך." לחשתי. ואני אוהבת את אבא שלך, לעזאזל.
עצמתי את עיניי וניסיתי להירדם, אבל לא הצלחתי.
שכבתי במיטה כל-כך הרבה זמן ואפילו לא שמתי לב.
אני חושבת שמיה ואית'ן נכנסו לכאן כמה פעמים ודיברו אליי, אבל בכלל לא הייתי מרוכזת. רציתי שריס יבוא. שריס יבין שהוא טעה וידאג לי. שיחזור אליי. אית'ן נכנס לחדר שלי והסתכלתי עליי. "אלה את לא אכלת מהבוקר. את צריכה לאכול."
"אני לא רעבה, אית'ן. עזוב אותי. בבקשה." הוא הניד בראשו והתיישב על המיטה לידי. "בתור הקאפו שלך, אני פוקד עלייך לקום ולאכול. קדימה."
"אני לא רעבה." לחשתי ודמעה זלגה על עיניי.
"אבל הוא כן." הוא כיוון על הבטן שלי. "ריס למטה?" קולי היה שקט. "לא. אני יכול פשוט להביא לך את האוכל לכאן. מה את רוצה?"
"לא אכפת לי."
"אלה את מבינה שאת לא יכולה לשבת כאן כל היום?!"
"אל תצעק עליי. אתה זוכר איך הרגשת שאיבדת את מיה? שהיא חזרה לניו-יורק ואתה נשארת כאן? אז תדמיין איך זה מרגיש לאבד את האדם שאתה הכי אוהב בעולם בגלל שהוא מאמין במשהו בכלל לא נכון!" הוא משך אותי לחיבוק ונשק לראשי. בכיתי והוא נאנח. "אני אבחר מה לאכול לבד, אבל תודה." לחשתי והוא הסתכל עליי. "אלה, אני אדבר איתו עוד-פעם."
"לא צריך. אני אהיה בסדר, אית'ן. הוא יבין מתישהו לבד איזה מניאק הוא היה." הוא הנהן ונשק לראשי. "אני הולך לישון, בלונדי. אבל אם את צריכה משהו, כל דבר, תעירי אותי." הנהנתי וירדתי למטה. חיממתי לי קצת אוכל והתיישבתי לאכול.
עברתי על תגובות והודעות ששלחו לי והרמתי את מבטי שריס נעמד מולי. לבוש במכנס קצר בלבד.
בלעתי את רוקי והוא שתה מים. "למה את ערה, אלה?" לא עניתי.
זה היה ילדותי, מאוד. אבל אני כועסת עליו ואם אדבר איתו אני לא יודעת איך מרגיש. "את מתנהגת בצורה ילדותית כל-כך, אלה." הוא התקרב אליי עד שעמד צמוד אליי וליבי האיץ. הרמתי את מבטי אליו. "היא חברה שלך?" הוא צחק והעביר את ידו בשיערו. "מה את חושבת?"
"שאתה אידיוט ואני שונאת אותך..." מלמלתי והוא הצמיד את שפתינו לשלו באגרסיביות. הוא נישק אותי ומצץ את לשוני. הוא טרף את שפתיי וגרם לליהי לדהור. עטפתי את ידיי סביב צווארו והוא ניתק את שפתיו משלי. חייך, הסתובב והלך.
עצמתי את עיניי ופשוט קיוויתי שכשאני אפקח את העיניים הכל יהיה סיוט מחורבן וריס יחבק אותי שאנחנו שוכבים יחד במיטה.
כשפתחתי את עיניי זה לא קרה, כמובן שלא.

"ריס!" צרחתי ופקחתי את עיניי בבהלה. ליבי פעם חזק, הנשימה שלי הייתה מהירה ושטוחה.
זיעה קרה כיסתה את גופי והדלת נפתחה וריס בחן אותי. הוא היה עירום. לא לא לא.
קמתי מהמיטה ועברתי לחדר שלו דרך הדלת המקשרת. נינה שכבה במיטה שלו ומיהרה להתכסות שראתה אותי. "מה נסגר ריס!" היא צווחה בבהלה. "אלה בואי הנה." הוא משך אותי אליו והשתחררתי מאחיזתו. "אל תיגע בי חתיכת בן זונה! אני שונאת אותך! אני שונאת אותך! אל תתקרב אליי חתיכת מניאק מזוין-"
"תירגעי!" הוא צעק והתכווצתי. "תירגעי עכשיו, אלה! אנחנו נפרדנו. אני יכול לעשות מה שאני רוצה. אני יכול להזדיין ולנשק את מי שאני רוצה." הוא סגר את הדלת המקשרת והסתכל עליי. "אני לא רוצה לראות אותך, לך מכאן. לך מכאן, ריס." הוא חיבק אותי ונשק לראשי והשתוללתי בידיו. "תירגעי קודם. מה חלמת?"
"משהו על אמא שלי. עכשיו לך." הוא השכיב אותי במיטה, כיסה אותי בשמיכה והלך.
הוא זיין אותה עוד פעם.
שמעתי אותו מזיין אותה עד שנרדמתי.

♥︎♥︎♥︎

למחרת הייתי על טיסה לשיקגו, להיות עם קים וקולט. לא יכולתי לסבול לראות את ריס אז ביקשתי מאית'ן שיארגן לי את המטוס שלו.
כשנחתי גיליתי שגם לאונרדו הגיע לכאן ואז הוא סיפר לי שקים בבית החולים ושהוא יאסוף אותי משדה התעופה וניסע יחד.
נכנסתי לרכב שלו והוא חייך אליי. "בוקר טוב." הוא חייך ונאנחתי. הוא חיבק אותי אליו. "מה קורה עם ריס, אלה?"
"הוא חושב שבגדתי בו. אתה... אתה יודע את זה. אבל אני לא בגדתי בו. הוא רק חושב את זה. ההודעות לא היו אמיתיות. אני לא יודעת מי כתב אותם אבל כנראה לקחו לי את הטלפון או פרצו אליו כי לעולם לא הייתי כותבת משהו כזה! לעולם לא! אני אוהבת את ריס. רק את ריס. אני בכלל שונאת את הברייס הזה. וריס שכב עם מישהי אחרת, שמעתי אותם." דמעה זלגה מעיניי ונשענתי לאחור. ליטפתי את בטני והוא חייך. "מתי את אמורה ללדת?"
"עוד פחות משלושה חודשים." מלמלתי והוא חייך אליי והתחיל לנסוע.
הסתוררה ברכב שתיקה למשך רוב הנסיעה עד שהוא פתח את פיו. "הוא אוהב אותך." לחש והנדתי בראשי. "כבר לא."
"אלה, אני אומר לך. הוא אוהב אותך. לעזאזל, הוא אוהב אותך בטירוף." הנדתי בראשי. אם הוא היה אוהב אותי הוא לא היה מזדיין עם מישהי אחרת.
"אני שונאת אותו." מלמלתי והוא הסתכל עליי.
"לא. את לא, אלה."

——
שבוע טוב יפות שלי💘

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: a day ago ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]Where stories live. Discover now