אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 44

ריס:

טוב, זה ללא ספק היה הסקס הכי טוב שהיה לי עם אלה מזה הרבה זמן. ירדתי למטה בבוקר ונכנסתי למטבח. קולטון עמד שם ושתה מבקבוק בירה. "השעה שבע בבוקר, איך אתה פאקינג שותה בירה?"
"לא נרדמתי. אפילו לא ניסיתי, זאת אומרת... קים עצבנה אותי." הוא שיקר. היא לא "עצבנה" אותו. היה משהו אחר, משהו נוסף חוץ מזה. בחנתי אותו אבל הוא לא הסתכל עליי. "אתה בא?" שאלתי והתחלתי ללכת לכיוון המפקדה. "כן, דקה." הלכתי למפקדה ונכנסתי פנימה. הוא מייד אחריי. 
הוא הסתכל עליי. "אני עדיין לא מאמין שהתחתנם," כיווצתי את מצחי בבלבול. "למה לא?" שאלתי ובחנתי אותו. "זה פשוט מוזר. לא יודע."
"עדיין יש לך רגשות אליה?" הוא הניד בראשו במהירות וגיחך. "אל תדאג, אם עדיין היו לי רגשות אליה רוב הסיכויים שלא הייתי מגיע לראות אותכם מתחתנים. פשוט אני מכיר את שניכם מאז שאנחנו קטנים. תמיד היינו קרובים אחד לשני-"
"קולטון?" קים נכנסה למפקדה בשקט עם דמעות בעיניה. היא הסתכלה עליי וקולטון קם אליה ונישק את קצה אפה. "מה קורה?"
"היה לי סיוט עוד-פעם." היא שמה את ראשה על חזהו והוא ליטף את שיערה ונשק לראשה. "הכל יהיה בסדר, מפלצת קטנה שלי."
"אתה אומר את זה כל הזמן." היא מלמלה ובכתה בשקט. קולטון סימן לי שהוא עולה איתה למעלה והנהנתי בהבנה. התקשרתי למנהל המסעדה מאתמול ודאגתי שיפטר את המלצר הבן-זונה שהסתכל על אלה כמו שעשה. רציתי לדקור אותו ולזרוק אותו ביער שחיות יאכלו אותו.
אחרי שעשיתי את זה יצאתי לריצה וכשחזרתי עליתי לחדר של אלה ושלי. היא עדיין ישנה. השעה הייתה רק תשע והיא הלכה לישון אתמול מאוחר מאוד. נישקתי את מצחה ונכנסתי להתקלח. יצאתי שמגבת עטופה סביב מותני ובדקתי את הטלפון שלי. הודעה מאית'ן: תציב עליה שמירה. זה לא נראה טוב.
אני: אם אציב עליה שמירה היא תבין ותתעצבן. בטוח שזה רעיון טוב?
לקח כמה שניות עד הוא ענה אבל לבסוף הוא הגיב.
אית'ן: עדיף שהיא תהיה עצבנית קצת ממתה. אתה יודע את זה. מה קורה עם אמא שלך?
אני: עדיין למטה, אני לא רוצה לשחרר אותה עוד. אני יודע שהיא אמרה שהיא מצטערת ומאמין לה, זאת אומרת, היא לא שיקרה. אני פשוט עוד לא מוכן. 
אית'ן: בסדר. תעדכן אותי אם קורה משהו.
סגרתי את הטלפון וחייכתי אל אלה שהסתכלה עליי. "בוקר טוב." לחשה בקול צרוד. "הכל בסדר?" היא שאלה והנהנתי. "כן," הלכתי לחדר הארונות והתלבשתי. "אני אתארגן וארד למטה."
"טוב, סינדרלה." נישקתי את הלחי שלה. "אני למטה אם את צריכה משהו." היא הנהנה וירדתי למטה.
בחנתי את מייסון שמדבר עם ניית'ן. שני החיילים שאני סומך עליהם הכי הרבה. "תגיעו למפקדה עוד חמש דקות." אמרתי להם והם הנהנו. 
הלכתי למפקדה בעצמי, קולטון היה שם יחד עם קים ונישק אותה. "צאו החוצה, שני חרמנים."
"אתה דפקת את אלה אתמול בלילה כל-כך חזק שאני חושב שהיא בקושי יכולה ללכת, מה זה קצת נשיקות לעומת זה?"
"אתה אף-פעם לא דפקת מישהי כל-כך חזק עד שהיא לא יכלה ללכת? כי לי זכור כמה מקרים. למשל במלתחות אחרי שהפסדנו במשחק ואחת מהבנות זונות בתיכון באה ל"נחם" אותך?" הוא צחק והנהן. "גם את המורה לספרות. הייתי צריך לקבל ציון טוב. רק בגלל זה היא לא הגיעה לשיעור אחר-כך. אני אתה ואלה יצאנו למדשאה עוד לפני שהשיעור התחיל כי אמרתי לכם שהיא כנראה לא תוכל להגיע היום. אלה התווכחה איתי אבל היא לא הייתה שם לראות איך היא צרחה בעונג. מאז הבנתי שאני מעדיף בנות צעירות ולא בנות מאתיים עם אלף חתולים בבית."
"אפשר להפסיק לדבר על סקס עם מורות לספרות ותלמידות תיכון בבקשה?"
"כן. החוצה." אמרתי והם יצאו.
מייסון וניית'ן נכנסנו פנימה והסתכלו עליי. "הכל בסדר, קלארק?" הם שאלו. "אני צריך שתשמרו על אלה. קיבלנו מידע על כך שהזמינו עליה חיסול. היא לא יודעת מזה והיא גם לא תדע אם זה תלוי בי. אני אגיד לה שאני דואג לה ורוצה לוודא שהיא בסדר גם שאני לא לידה. אם היא תיפגע במשמרת שלכם..." לא השלמתי את המשפט, אבל הם הנהנו בהבנה. 

"הם הולכים אחרי לכל מקום ריס! הם חיכו לי מחוץ לשירותים שהשתנתי! תגיד להם להתרחק ממני. אני בכלל לא מבינה למה אני צריכה אותם. הם מניאקים מפחידים." את הסוף היא לחשה וחייכתי. "זה רק אומר שהם עושים את העבודה שלהם נכון. חשוב לי שהם ישמרו עלייך."
"אני רוצה לדעת למה, ריס." היא נעצה בי מבט זועם וקולטון נכנס לסלון ובחן אותי. "אמרתי לך לברוח."
"מתי בדיוק?"
"שתי דקות לפני שהתחתנתם, ריס. לא ממש הקשבת אבל ללא ספק אמרתי את זה." הוא הניד בראשו ואלה הסתכלה עליו בזעם. "תעזור לי לשכנע אותו! למה לעזאזל אני צריכה שני מפלצות אדם שישמרו עליי?"
"כי הזמינו עלייך חיסול והוא דואג לך." היא צחקה. אבל גם אני וגם קולט לא צחקנו. "למה... למה שיזמינו עליי חיסול? אתם צוחקים?"
"אלה-"
"למה שיזמינו עליי חיסול?!" היא צרחה וחיבקתי אותה. "תירגעי, סינדרלה. הכל בסדר." נישקתי את קצה אפה והיא הסתכלה עליי עם דמעות בעיניה. "אני לא עשיתי כלום, ריס. למה שירצו... שירצו לרצוח אותי?"
"כי את יפה, ואת האישה של הקונסיליירי של קנדה, ואם זה לא מספיק את והתינוק הקטן כאן... אתם החולשה שלי. החולשה הכי גדולה שלי. הם רוצים להפיל אותי, את רק שלב בדרך לשם. אבל אני לא אתן להם לפגוע בך. אני מבטיח." היא הנהנה ונרגעה בזרועותיי. "אני הולכת לקים-"
"את לא. היא ישנה." היא מלמלה משהו בעצבים והנהנה. "אני אוהבת אותך." לחשה ונשקה לשפתיי. "אבל אם הם לא מתרחקים ממני, אפילו בכמה מטרים, אני אהרוג אותם."
"אלה, אני אוהב אותך, ואני רוצה שאהיה לך טוב, אבל בשביל שזה יקרה, אני צריך שהם ישמרו עלייך. אני סומך עליהם. רק עליהם ועל עצמי, לעשות את זה."
"לא אכפת לי. שלא יבואו אחריי לשירותים כאילו אני במעצר וצריכה שמירה לכל פאקינג מקום שאני הולכת אליו." לחש. 
"השוטרת ששמרה עליי במעצר לא חיכתה לי מחוץ לשירותים." קולטון קרץ ואלה צחקקה. "אתה יכול רק לבקש מהם להתרחק קצת? זה בלתי נסבל. הם עומדים פחות ממטר ממני רוב הזמן ואני אפילו לא יודעת איך קוראים להם."
"לשחום הגבוה קוראים מייסון ולשני הנמוך יותר ניית'ן." היא הנהנה בהבנה ושמה את ראשה על חזי. התכרבלה בחזי ונשמה אותי. "אני אוהבת אותך."
"אני אוהב אותך גם יפה שלי. הכל יהיה בסדר. אני מבטיח."

——
פ

רק לפני כיפור🤍

שיהיה לכולכן צום קל וגמר חתימה טובה!!❤️