אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 36

אלה:

מאז אותו ארוחת ערב לפני שבוע, עקבתי אחרי הבחורה המחורבנת שהתחילה עם ריס.
למדתי את אורח החיים שלה, מה היא עושה, מתי היא עובדת ומתי היא לבד.
למדתי שבימי חמישי היא מסיימת לעבוד אחרונה וסוגרת את המסעדה. כולם יוצאים לפחות חצי שעה לפניה.
ביום שני היא פותחת את המסעדה. מגיעה לפני כולם בשעה שש וחצי בבוקר. היא שם לפחות שעה לבד ולאחר מכן מתחילים להגיע.
פרק הזמן הזה אמור להיות מספיק בשביל שאצליח לרצוח אותה. אני חושבת.
כששאלתי את ריס אילו דרכים יש לרצוח אנשים, הוא לא הבין בשביל מה אני צריכה את זה ולא סיפר לי. אבל אני החלטתי לבד מה אעשה, אני אדקור אותה עד שאוכל להוציא את האיברים שלה מהמקום.
"אלה?" מיה שאלה וניערתי את ראשי. ריס ואית'ן בחנו אותי גם. "הכל בסדר?" הנהנתי וחייכתי. "רק שקעתי במחשבות, סליחה..." קולי היה שקט וריס תפס את ידי ולחץ אותה. "מה את מתכננת?" שאל ובחן אותי.
"כלום. אני עייפה." לחשתי לו והוא צמצם את עיניו וסרק אותי בחשד. "אני חושבת שבאמת אעלה לישון."
"לבוא איתך?"
"לא. הכל בסדר." אמרתי והתכוונתי לעלות למעלה אבל הוא עצר אותי.
"בטוח?" הנהנתי ועליתי למעלה.
נשכבתי במיטה ופתחתי את המחברת שלי, כל המידע עליה נמצא שם. מחר.
מחר יהיה היום האחרון שלה כאן. הדלת החלה להיפתח וסגרתי את המחברת שמתי אותה בצד. ריס התקרב אליי ונשכב לידי. "את לא נראית טוב, אלה. את מתבודדת בזמן האחרון."
"אני במחזור, כואבת לי הבטן ואני עייפה, ריס." הוא הנהן וחיבק אותי. עצמתי את עיניי שראשי על חזהו ונרדמתי לשינה עמוקה.
ברבע לשש התעוררתי, ידיו של ריס עטפו אותי עדיין וקיוויתי שלא אעיר אותו.
התלבשתי והתארגנתי ובשש ורבע יצאתי על המסעדה.
בשש וחצי הגעתי למסעדה וראיתי אותה נכנסת אליה.
חיכיתי כמה זמן ולקחתי את הסכין שגנבתי מהחדר נשקים של אית'ן. "היי." אמרתי והיא בחנה אותי. מבטה התקשח. "סגור כאן. נפתח רק עוד שעה."
"הו, אני יודעת." אמרתי וסגרתי את הדלת מאחוריי. "את צריכה לצאת, אלה."
"ואת צריכה ללמוד איך להתנהג. לא מתחילים עם בחור מול העיניים של חברה שלו. במיוחד שרואים שהוא ללא ספק לא מעוניין בך." קולי היה שקט ורגוע. התקרבתי אליה עד שהיא הייתה צמודה אל הבר. נצמדתי אליה ודקרתי אותה בבטנה. היא צרחה בכאב, אבל הצרחה נבלעה לתוך ידי. "ששש, אנחנו לא רוצים להעיר את השכנים, נכון?" היא נהמה והחלה להזיע. הוצאתי את הסכין ודקרתי אותה עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.
מאה ושבע-עשרה פעמים.
זו הייתה כמו הפעמים שדקרתי אותה. האיברים שלה היו דקורים והיא ואני היינו מרוחות בדם. אבל הריח של הדם, הצבע שלו, סיפק אותי כל-כך.
גם הצרחות החזקות שלה שעדיין התנגנו בראשי וגרמו לליבי לפרפר.
מעולם לא רצחתי בן-אדם לפני, תמיד תהיתי איך הבנים עושים את זה? איך זה מרגיש? עכשיו אני יכולה להגיד שלרצוח אותה הייתה הבחירה הכי טובה שעשיתי. שהרמתי את מבטי שמתי לב למצלמה, שמכוונת לאזורינו.
איך לא חשבתי על זה? נשכתי את שפתיי וברחתי משם.
נכנסתי לרכב וראיתי שלוש שיחות שלא נענו מריס ואחת מאית'ן.
התקשרתי לריס ושמתי לב למשטרה מאחורי. "פאק..." מלמלתי והאצתי את הרכב.
ריס ענה. "איפה את לעזאזל?!"
"רצחתי מישהי. המשטרה מאחורי והיו שם מצלמות. תעזור לי. בבקשה."
"רצחת מישהי?"
"כן. תעזור לי! אני צריכה שתפרוץ למצלמות האבטחה ותמחוק את הקטע הזה עכשיו. זה במסעדה של אית'ן." הסתכלתי במראה, המשטרה כבר לא הייתה מאחורי ונשמתי עמוק. המשכתי לנסוע עד שהגעתי לבית ועליתי למעלה לא עברתי במפקדה, כי ידעתי שריס נמצא שם, ובעיקר כי ידעתי שהוא כועס.
נשכבתי על המיטה והסתכלתי על ידיי, שכבר ניקיתי מהדם בעזרת מגבון.
ריס נכנס לחדר, שקט לחלוטין.
לרגע נלחצתי שהוא יראה אותי ככה, אבל הוא יודע מה עשיתי.
הוא יודע שהמשטרה כנראה רודפת אחריי.
רצחתי אותה. אני פאקינג רוצחת.
מנערה תמימה שמפחדת מדם הפכתי לרוצחת מבוקשת בקנדה בגלל.. קנאה?
שנאתי את זה שהיא התחילה אותו כל-כך אז למדתי כל פרט מזוין על החיים שלה שרלוונטי לי ורצחתי אותה.
לעזאזל, אני אהבתי את התחושה של הדם על הידיים שלי, את הצרחות, את השקט, את הזיעה וההתנשמויות הכבדות שלה רגע לפני שמתה.
ואז ברחתי, במהירות, רגע אחרי שקלטתי שיש מצלמות במקום, אני שכחתי מהם לגמרי.
שכחתי שיש שם מצלמות, זה היה מסוכן, כי יכלו לתפוס אותי בגלל זה ויש לי מזל ששמתי לב אליהם.
שסיפרתי לריס על מה שעשיתי הוא עשה הכל בשביל לחפות עליי, הוא מחק את כל התצלומים וביקש מאית'ן לשלם למשטרה שיעלימו ראיות ככל שאפשר.
ריס הוריד את החולצה שלו והסתובב אליי. "יש לך דם על הלחי, אלה." קולו היה עמוק וזועם יחסית.
"בסדר, זקן." אמרתי והסתכלתי עליו. ניגבתי את זה מהלחי שלי והוא תפס אותי מגרוני ועלה מעליי. בהיתי בו בזעם ופחד משולבים. ידעתי שכשריס כועס הוא מסוגל לעשות הרבה דברים, גם אם זה אומר שהוא יצטער עליהם אחר-כך.
"רד ממני." נהמתי. ניסיתי להפוך אותנו אבל הוא מנע ממני.
"לא." הוא לחץ על הגרון שלי ונשק לו. "את יכולת פשוט לירות בה," הוא לחש והצמיד את שפתיו לאוזני. "אבל במקום דקרת אותה שבע-עשרה פעמים. כולה הייתה מחוררת ומלאת דם, בדיוק כמו שאת מלאת דם כרגע. ומה זה נתן לך?"
"זה נתן לי אושר, ריס! נהניתי מלרצוח אותה. זה הגיע לה!"
"יש לזה שם, קוראים לזה פסיכופתיה. את פסיכופתית אלה."
"אני לא!" צרחתי והוא נהם וריתק אותי למיטה. "אם רצחת אותה והרגשת מסופק, אם רצחת אותה והרגשת שאת נהנית מזה-"
"לך פאקינג תזדיין. אני לא פסיכופתית."
הוא צחק ואצבעותיו ננעצו בי ולאט הורידו לי את הבגדים. עד שנשארתי רק בתחתונים.
הוא קם ממני ובהיתי בו. הוא כועס ונראה כל כך סקסי שהוא משפשף את הלסת שלו ונצמד אל הקיר, מסתכל עליי ומעביר את ידו בשיערו.
חזהו חשוף לעיניי והחיוך המקסים שלו על פניו. "זה הגיע לה." לחשתי בשקט פעם נוספת והוא הנהן. "לכי תתקלחי, אלה." הסתכלתי בעיניו והוא סימן לי ללכת להתקלח.
הלכתי לשם ושטפתי ממני את כל הדם חפפתי את שיערי שהתקשה מעט וריס נכנס באמצע ובחן אותי. "מה?" שאלתי בזעם.
"מה קורה איתך? אני לא מזהה אותך לאחרונה."
"אתה מוזמן להיפרד ממני אם זה כל-כך מפריע לך, ריס." אמרתי ושטפתי את גופי. "לא. בעיקר בגלל זה לא."
"בסדר." אמרתי. "אז פשוט תשתוק. אם היה לך אכפת-"
"אכפת לי!" הוא צעק והטיח את ידו בקיר. "אל תצעק עליי." נהמתי ובהיתי בו.
"יש לי סיוטים טוב?" שאלתי והסתכלתי עליו. "כל הזמן! כל הפאקינג זמן! כשאני ישנה וכשאני אפילו ערה הסיוטים האלו מתנגנים לי בראש." הוא הסתכל עליי ודמעות זלגו מעיניי. "אני בדיוק כמו אמא שלי!"
"את לא." הוא אמר והסתכל עליי. "אני כן! לא משנה כמה אנסה להתרחק מהסמים ואלכוהול אני תמיד אחזור אליהם! אני לא מסוגלת- אני לא מסוגלת בלי זה. אני לא- הרצח הזה, הרצח הזה היה הדבר היחיד ש- שהצליח לספק אותי כמו שהסיגריות מצליחות. אני בדיוק כמוה. אני גם אהיה אמא נוראית. אני בכלל לא יודעת להיות אמא. אני אתנהג אליה מגעיל וברגע שאתעצבן-"
"תפסיקי להגיד את זה, אלה! את תהיי אמא טובה. לעזאזל, את תהיי האמא הכי פאקינג מדהימה שהאנושות הזו ידעה, אז בבקשה תשתקי ואל תדברי שטויות." הוא התקרב אליי ותפס את פניי בין שתי ידיו ונישק אותי באגרסיביות.
הוא הרים אותי עליו. לשונו שיחקה עם לשוני והוא מצץ את שפתיי. "אתה נרטב." לחשתי לשפתיו בשקט. "לא יותר ממה שאת כבר רטובה." הוא הוריד את המכנס והבוקסר שלו וחדר לתוכי במהירות. יללתי וגנחתי. הוא נהם ונישק את צווארי. אחז בישבני וחדר עמוק יותר לתוכי. נע בתוכי באיטיות ועדינות והוא גנח וטמן את ראשו בשקע צווארי.
חזי עלה וירד, בדיוק באותו הקצב ששלו עלה וירד.
נישקתי אותו והוא נישק אותי גם ואז נשק ללסת שלי ולצווארי, ליקק וינק את עורי לפיו עד שהשאיר סימן.
הוא יצא וחדר לתוכי וגנחתי. נאחזתי בכתפיו שהוא נע בתוכי עוד. התנשפתי, זעקתי, יללתי וגנחתי בפעם האחרונה שהוא חדר לתוכי וגמרנו יחד. הוא נישק אותי והצמיד אותי אליו.
"אני אוהב אותך, אלה ווסט."

———

אני יודעת שלפחות חלקכן חיכיתן לספר הזה הרבה, אז הנה (:
מקווה שאהבתן אותו💘
שבת שלום🫶🏻🤍