אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 17

אלה:

קים ואני החלטנו לצאת למסעדה, גם כי רציתי להכיר אותה יותר וגם כי ממש התקרבנו בזמן האחרון ורציתי שיהיה לנו קצת זמן להיות ביחד. ריס וקולטון הסיעו אותנו לשם, ואז הלכו להתאמן. הם אמרו שכשנסיים כאן נכתוב להם והם יבואו לקחת אותנו. יצאנו מהרכב שלהם וחייכתי. "ביי," אמרתי ויצאנו, רק שאז הגיעו פפארצי והתחילו לצלם אותנו. קים בלעה את רוקה והתכווצה ואז הרגשתי את קולטון וריס מאחורינו.
קולטון הצמיד את קים אליו וריס הצמיד אותי אליו. לא אהבתי שמצלמים אותי לרוב ואני מניחה שגם קים לא כי קולטון ממש עטף אותה והגן עליה. לא הייתי בטוחה מה קורה להם, ולפי מה שידעתי מריס קולטון עדיין היה דלוק עליי. אבל היה נראה שהוא דואג לקים בטירוף. היא כנראה הייתה ממש חשובה לו, אבל לא הבנתי למה.
נכנסנו למסעדה וקים בחנה את שלושתינו. "אז אתם כאילו.. מפורסמים?"
"טוב לדעת שהבנת את זה עכשיו," קולטון אמר והיא גלגלה עיניים. "אני מתאגרף ושחקן הפוטבול עם הפוטנציאל הכי גדול באזור הזה בארצות הברית, ריס מתאגרף ושחקן פוטבול גם, הוא גם מדגמן עם אלה מדי פעם ואלה היא אחת מהדוגמניות הצעירות הכי טובות שהיו בארצות הברית." היא נשכה את שפתיה ובחנה אותי וחייכתי אליה. "מגניב," היא אמרה וקולטון נעץ בי מבט. "מה?"
"את לבושה יפה היום. בכללי, את נראית מדהים." הוא נישק את הלחי שלי וריס הידק את לסתו, קים גם הייתה נראת מעוצבנת על כת. חיבקתי את קולטון ואז את ריס. "נתקשר אליכם שנסיים כאן." הם הנהנו וריס נישק את ראשי לפני שהלך. "ביי קים," הוא אמר ויצא.
קים ואני הלכנו לאחד השולחנות וחייכתי אליה. "אז.. נדלקת על קולטון?"
"מה?! לא! מה פתאום. הוא מניאק."
"אז נדלקת עליי? כי אני לא בטוח שמישהי שלא דלוקה על אף אחד אמורה להתעצבן שהיא רואה מישהו מתחיל עם בחורה אחרת."
"זה לא קשור, אלה. אני לא רוצה לדבר על זה. אבל אפשר לדבר על האהבה הסמויה שלך לריס." אחת מהמלצריות התקרבה אלינו והרגשתי כל כך ברת מזל שיש לי זמן לחשוב מה אני אמורה לענות לה. "תרצו להזמין משהו?"
"אני אקח את הרגיל שלי." אמרתי והעברתי את מבטי לקים. היא הסתכלה על התפריט ואז עליי ועל המלצרית. "אני לא רעבה עכשיו, אפשר רק מים בבקשה?" בחנתי אותה. "מה אכפת לך להזמין, קים? זה על הבית גם ככה," אמרתי והיא בלעה את רוקה.
"מה זה הרגיל שלך?"
"זה רביולי ברוטב שמנת פטריות," הנדתי בראשי. "אני לא ממש יכולה.. אני אלרגית לחלב. אבל-"
"יש שמנת טבעונית, אם תרצי."
"היא תיקח את זה. ואני אשמח גם לשני סלטים ושתי כוסות מיץ תפוזים. זה בסדר מבחינתך, נכון?" קים הנהנה, אולי רק בגלל שלחצתי עליה. אבל היא צריכה לאכול וממש לא נראה לי שהיא לא הייתה רעבה. היא רצתה לאכול אבל משהו מנע את זה ממנה.
אני מכירה את התחושה שלא לאכול בגלל משהו או מישהו, ואף אחת לא צריכה להרגיש את זה. זו הרגשה נוראית.
אני לא רוצה שהיא תרגיש את זה, היא קטנה מדי. אבל היא הייתה קטנה מדי גם בשביל שהידיים שלה יהיו מלאות בצלקות שמסמנות שהיא פגעה בעצמה, אבל אני לא בטוחה עד כמה זה נכון או מדויק. אולי מישהו עשה את זה לה, שמעתי שהיא הגיעה לבית יתומים לאחר שהוריה החורגים התעללו בה קשות.
לאחר שהמלצרית הלכה קים בחנה אותי. "נחזור לעניינו, מה קורה עם ריס? האם את דלוקה עליו?"
"לא." אמרתי, מהר מדי. נשכתי את שפתיי והיא חייכה. "אני לא דלוקה עליו, קים. אני נשבעת. פשוט.. הוא שונא שמתקרבים אליי יותר מדי בגלל משהו שסיפרתי לו פעם. זה הכל." היא זקרה גבה והנהנה.
המשכנו לדבר והיא סיפרה לי על כך שקולטון היה ממש נחמד אליה בזמן האחרון והיא פשוט אהבה את היחס שהוא הביא לה וכשהוא לא התייחס אליה והתייחס אליי היא הרגישה רע.
האוכל הגיעה והיא בחנה אותו ואז אותי. "זה הטבעוני." המלצרית הביאה לה את זה, ולי היא הביאה את הרגיל ואת שאר האוכל היא שמה לשתינו. "תודה רבה." אמרתי והמלצרית חייכה אלינו והלכה. "אני מרגישה קצת.. מוזר," היא מלמלה ושתתה מהמים שהיו לה. "קים, אני לא רוצה לעשות את זה כאן. אבל את צריכה לאכול ואת מהממת, באמת. אז אם את לא אוכלת בגלל משהו כזה, שתדעי שאני חושבת שאת אחת מהבנות הכי יפות שראיתי. ואני רוצה שתאכלי, טוב?" היא הנהנה ובלעה את רוקה.
היא הכניסה לפיה חתיכת רביולי, לעסה ובלעה ולפתע הטלפון שלי צלצל. הוצאתי אותו מהכיס. על הצג היה כתוב 'קולטון' ועניתי לטלפון. "היי, הכל בסדר?"
"לא." הוא גנח בכאב. "פאק. רגע,"
"אני בדרך אלייך, ריס לקח מנת יתר."
"מה?!" צרחתי בפאניקה וקים בחנה אותי. "חכו לי בחוץ טוב, הוא לא נראה טוב."
"בסדר.. נצא עכשיו." אמרתי וניתקתי. קים בחנה אותי בבלבול והרגשתי דמעות ממלאות את עיניי. "אנ-י.. אמ.. ריס.. הוא לקח מנת יתר ו- פאק.. את יכולה פשוט לבוא איתי החוצה, קולטון מגיע עוד כמה דקות." היא חיבקה אותי וחיבקתי אותה בחזרה. היא גררה אותי איתה החוצה ורצתי לרכב שלהם שראיתי אותו. נכנסתי למושבים האחוריים. ריס שכב שם והתיישבתי כל שראשו על הירך שלי. "אלה.." הוא מלמל וליטפתי את ראשו. הוא סובב את ראשו והקיא על הרצפה. קים נכנסה לרכב וקולטון התחיל לנסוע. "למה לקחת את זה ריס? למה עשית את זה? אתה הבטחת לי."
"אני מצטער.. מצטער כל כך, אלה." הסתכלתי קדימה ושמתי לב שקים וקולטון מדברים זה עם זה. רכנתי ונישקתי אותו נשיקה שטוחה ורכה. התכוונתי להגיד משהו אבל הוא הקיא עוד פעם. ליטפתי את שיערו וחיבקתי אותו. "ריס אני לא מאמינה לך שאתה מצטער, כי זה מה שאמרת פעם קודמת ועדיין עשית את זה עוד פעם,"
"אני מצטער. אני מכוון לזה אלה. אני כל כך מצטער." קולו היה חנוק ועיניו התמלאו דמעות. "מתכוון."
"מה?" הוא שאל. "אמרת מכוון, ריס." לחשתי וניגבתי דמעות מעיניו.

♥︎♥︎♥︎

למחרת בבוקר התעוררתי על כורסא ליד המיטה של ריס, האחות פלרטטה איתו והידקתי את לסתי. "בוקר טוב סינדרלה," הוא אמר והאחות חייכה גם אליי ויצאה החוצה.
גלגלתי עיניים והתיישבתי ליד ריס. הוא נשך אותי עליו והצמיד את שפתינו. "לא. אני כועסת עליך." התרחקתי. "ריס אתה לקחת סמים! אתה יודע שאני מפחדת מזה! אתה לא יכול פשוט-"
"היי, תסתכלי עליי." הסתכלתי עליו והוא ניגב דמעות מעיניי. "אל תכעסי עליי, אני מתחנן. אני לא הצלחתי להשתיק את זה וממש נמאס לי כבר, טוב?" חיבקתי אותו והוא נישק את שפתיי. "תגידי שאת סולחת לי יפהפייה. תגידי את זה."
"אני לא יכולה." לחשתי עם דמעות. "בבקשה, בבקשה, אלה. סינדרלה שלי. אני לא יכול בלעדייך אני מתחנן." הוא ניגב דמעות מעיניי. "אני אוהב אותך. אני כל כך מצטער-"
"תפסיק. בבקשה," בכיתי לחזהו. הוא ליטף את ראשי. "אני מתחנן."
"אני אוהבת אותך בטירוף, ריס. אבל אני.. קשה לי. אמא שלי.. אני סבלתי בגלל הסמים האלו!"
"אני מצטער, סליחה." בכיתי לחזהו והוא ליטף את גבי. "למה לקחת את זה?"
"כאב לי כאן." הוא שם את ידי על ליבו ונאנחתי. "היינו באמצע אימון ונכנסתי להתקף.. הוא הלך רגע לשירותים ואני לקחתי כל מה שהיה לי."
"למה היה לך?" הוא השפיל את מבטו וקמתי ממנו. "אני לא רוצה לדבר איתך יותר לעולם."
"אלה-"
"ממתי אתה..?"
"מהיום שסיפרתי לך," הוא לחש והעביר את ידו בשיערו. "והיום שבו נשבעת שלא תעשה את זה עוד פעם! אתה נפלת ודפקת את הראש או משהו ריס?!"
"אלה-"
"לא! אל תקרא לי אלה. אני-" קולטון נכנס לחדר ביחד עם קים ויצאתי החוצה בזעם. קולטון בא אחריי. "מה קרה?" הוא שאל ובחן אותי. "הוא.. אני לא מסוגלת, קולטון. הוא הבטיח לי שלא יעשה את זה!" שפתיי רעדו והוא חיבק אותי וליטף את ראשי. יכולתי להישבע שהרגשתי את מבטו של ריס עלינו ונצמדתי אל קולטון עוד. "אני הולכת הביתה, אני אזמין לי 'אובר' או משהו כזה.." מלמלתי והוא הנהן ונישק את מצחי. "את רוצה שאסיע אותך?"
"לא. אני.. צריכה זמן לבד, לנקות קצת את הראש."