אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 33

ריס; 18
אלה; 18
—————

ריס:

"את מוכנה לצאת?" שאלתי ונכנסתי לחדרה של אלה.
היא הסמיקה והנדתי בראשי בחוסר אמון. הייתי צריך לדעת שהיא לא תהיה מוכנה בזמן, היא לא מוכנה בזמן כל-כך הרבה פעמים בזמן האחרון.
למען האמת, מאז שבית היתומים הישן נשרף היא אף-פעם לא מוכנה בזמן, והיא כנראה לא תודה בזה, אבל אני די בטוח שגם יש לה סיוטים. "יכול להיות שאיבדתי קצת תחשות זמן במקלחת. אז מה?" צחקתי ורכנתי לנשק אותה. היא הורידה ממנה את המגבת וחשפה את גופה העירום.
הזין שלי התקשח. היא הוציאה שמלה אדומה מהארון שלה ואז שמלה שחורה. "מה יותר יפה?"
"השחורה, אני חושב..." היא הנהנה בהבנה והחזירה את השמלה השחורה לארון. גיחכתי ושפשפתי את לסתי והיא שמה תחתונים וחזיית סטרפלס, רציתי פאקינג להוריד את זה ממנה.
היא התלבשה בשמלה האדומה ופי התמלא ברוק מהיופי האלוהי שלה. היא נעלה נעלי עקב שחורות והתקרבה אליי. היא עטפה את זרועות ידיה סביב צווארי ונישקה אותי על שפתיי. "אני מוכנה. ואתה נראה לוהט בטירוף. שנסיים שם אני-"
"עומד לזיין אותך חזק בטירוף."
"כן זה רעיון טוב ממש." היא צחקקה ונישקתי אותה עוד פעם. "אנחנו ממש צריכים לצאת. קדימה." קולטון אמר ויצאנו מהחדר. קים עמדה לידו ואלה חיבקה אותה. "את נראית כמו נסיכה קימי!" קים חייכה ולארה, וויקו ולנדון רצו אלינו. קולטון הרים עליו את לארה. "שלום לך נסיכה קטנה." הוא אמר ונישק את הלחי שלה. 
"אנחנו ממש צריכים לצאת. אתם מוכנים נכון?" 

לאחר כמה זמן היינו במקום האירוע. קים ואלה התרגשו כי מיה תהיה כאן והן לא ראו אותה כבר הרבה זמן. 
אלה הייתה צמודה אליי וקים וקולטון הלכו למקומות אחרים. הלכנו הצידה למקום שקט והיא נעמדה על קצות אצבעותיה ונשקה ללסת שלי. הרמתי אותה עליי ורגליה נכרכו סביבי. נשקתי לצווארה ולאט את קו הלסת שלה, שפתיי התחככו בשפתיה ונישקתי אותה. "אני מת על הטעם שלך, סינדרלה שלי. אלוהים..." מצצתי את שפתיה לפי והיא התחככה בי. "פאק, אני ממש לא מעוניין לגמור במכנסיים כמו ילד בן שלוש-עשרה. אני מתחנן, תפסיקי."
"אתה גמרת במכנסיים כמו ילד בן שלוש-עשרה כבר לפני כמה חודשים ששפשפתי לך תוך כדי נסיעה ברכב."
"כן, אבל עכשיו אנחנו לא בנסיעה ברכב, אנחנו במסיבת אירוסין. מסיבת האירוסין של מיה. אני לא רוצה להסתובב עם כתם ענקי של זרע על המכנסיים שלי." היא הנהנה אבל המשיכה להתחכך בי ולנשק אותי נשיקות קטנות ועדינות שגרמו לי לרצות לזיין אותה עכשיו אפילו יותר. "אולי נלך ל-" הטלפון שלי צלצל, זה היה קולטון, מה שבעצם אומר שאני חייב לענות.
עניתי. "מיה ואית'ן כאן. כדי שתבואו. אני וקים הולכים עכשיו." הנהנתי בהבנה. "בסדר, נגיע עוד מעט." מלמלתי והורדתי ממני את אלה. מבטה הפך לעצוב ונישקתי אותה. "אל תהיי עצובה אני מבטיח שאני אגרום לך לשכוח איך זה להיות עצובה שנחזור."
"מבטיח?" שאלה בשקט. "פאק כן, סינדרלה שלי." נישקתי אותה עוד פעם והלכנו לכיוון מיה, אית'ן, קולטון וקים.
"את יפהפייה בשמלה הזאת, מיה." אלה אמרה שנעמדנו ליד קולטון ומול מיה ואית'ן. הצמדתי אותה אליי. ידעתי מה אית'ן עשה, והרגשתי דחף לא מוסבר להגן על אלה. ידעתי שהוא לא יפגע בה מסיבה אחת פשוטה – הוא אוהב את מיה ומיה אוהבת את אלה.
"אה, אית'ן. הם חלק מהילדים מהבית יתומים ששרפת. אלה, ריס, קולטון וקים."
קים הידקה את לסתה ומבטה הופך זועם. "אני חוזרת בי." אמרה ואית'ן חייך לעברה חיוך אכזרי. "אתה לא לוהט, אתה פסיכופת. איך את יכולה להתחתן איתו?" היא שאלה את מיה. הייתי שמח לשמוע את התשובה לזה כי הוא נשמע פסיכופת מוחלט.
"הוא אח של דין." לחשה. אז? דין היה אנס מטומטם שפעל עם אבא של רוז וג'יימס.
"ו..ואם מכירים אותו מגלים שהוא ממש נחמד," אית'ן הסתכל על מיה במשהו שדומה להערצה וקים נצמדה לקולטון ולחשה לו משהו. הוא הנהן ונישק את ראשה.
"זה חוקי שאתם ביחד?" אית'ן שאל את קולטון והסתכל עליו, צמוד לקים.
"זה חוקי שאתם ביחד?" קולטון חזר על השאלה שנימת כעס בקולו ובחן אותם. "היא לא קטינה. זה חוקי." אית'ן ענה.
"יופי. אני וקים לא ביחד, רק ידידים, כך שזה גם חוקי." לא יכולתי להתעלם מזיק העצב שעבר בעיניה של קים.
היה ברור שהם מאוהבים אחד בשני בטירוף. איך זה שהם לא יחד? למה הם כל-כך מתנגדים לזה?
"יופי." הם נעצו אחד בשני מבטי רצח והיה ברור לחלוטין שאם לא היה אירוע והיינו בבית הם היו מתנפלים ורוצחים אחד את השני במהירות הפאקינג אפשרית. "לנדון, לארה וויקו כאן איפשהו, אני חושבת שהם עם רוז ודומיניק, אם את רוצה להגיד לה שלום." מיה הנהנה וחייכה אל אלה. "הם יתנו לי בירה אם אבקש?" שאלתי. בדרך כלל לא היה בעיה עם זה במועדון של דומיניק, אבל כאן אני לא בטוח אם יסכימו להביא לי או לא.
"אני אביא לך." אית'ן נהם והנהנתי לעברו. הוא לחשה משהו למיה והלך אל הבר. "אלוהים, התגעגעתי אלייך בטירוף, מיה." אלה חיבקה אותה ומיד אחרי זה קים, שהתגעגעה אליה לא פחות.
הסתכלתי עליהם ואית'ן התקרב אלינו עם בירה בידו.
"קח," הוא אמר לי והביא לי את הבירה.
לגמתי ממנה לגימה ארוכה והבאתי את הבירה גם לאלה, שללא ספק רצתה גם.
"מיה!" לנדון, לארה וויקו רצו אליה במהירות והיא התכופפה בהתרגשות וחיבקה אותם בחוזקה. היא תמיד אהבה את הקטנטנים האלו.
"מי אתה?" לנדון שאל והעביר את לארה אל מאחורי גבו.
הוא מגן עליה. לנדון תמיד הגן ודאג ללארה.
"לנדון, תתרחק ממנו. הוא אידיוט." קים אמרה והרחיקה אותו מאית'ן. היה נראה שקים שונאת אותו בטירוף, ולמען האמת לא הבנתי למה. זאת אומרת, אם הוא באמת היה רוצה לרצוח אחד מאיתנו, הוא היה עושה את זה. השריפה לא פגעה באף-אחד. חוץ מרוז, שכמעט איבדה את חייה. אבל היא בסדר עכשיו.
"קים, זה בסדר, הוא לא יפגע בך."
"הוא שרף את הבית יתומים שכולנו בתוכו!" היא נעצה בה מבט זועם ולא מאמין.
"את באמת תתחתני איתו?" אלה שאלה אותה. "אית'? אתה יכול ללכת רגע לדומיניק, אני רוצה לדבר איתם."
"כן, אני אלך, תיזהרי."
"ממה היא צריכה להיזהר?" קולטון שאל וצמצם את עיניו. "מהכלבה לידך,"
"אית'ן." מיה הזהירה. "אני הולך, נסיכה." מלמל והלך הצידה. קים הסתכלה עליה במבט לא מאמין וזועם. היא באמת כעסה עליה על כך שהיא עומדת להתחתן איתו.
"הוא יפגע בך, מיה." קים לחשה ונעצה בה מבט מפוחד. "בבקשה תיזהרי."
"אני נזהרת, תאמיני לי, קים. אבל אני באמת רוצה להתחתן איתו. הוא באמת-באמת נחמד ברגע שמכירים אותו. אני מבטיחה. אתם תלמדו להכיר אותו, אני יכולה להבטיח שהוא אדם טוב. אני-"
"אני מצטערת, מיה. אני באמת לא חושבת שאוכל להסתדר איתו, טוב?" היא הסתכלה מאוכזבת אבל הנהנה בהבנה ושפשפה את ידה בלחץ. "את תוכלי לתת לו הזדמנות, קים? בשבילי?"
"כן, אני אתן לו הזדמנות. אבל רק בשבילך מיה." אלה הסתכלה עליי ולקחה ממני את הבירה. היא לגמה ממנה קצת והחזירה לי את הבקבוק. "אני חושבת שהוא בסדר. הוא לא נראה כזה נורא."
"ברצינות?" קים וקולטון שאלו יחד והיא משכה בכתפיה והעבירה את שיערה אל מאחורי אוזנה.
נשקתי לראשה והידקתי את אחיזתי בה. "אני מסכים עם אלה." קים נעצה בי מבט נוקב ושפשפתי את לסתי.
"טוב, אני צריכה לחזור אליו.." מיה אמרה והסתכלתי על קים, שנועצת באית'ן מבט זועם. "הוא גבר, אני לא יודע מה את רוצה ממנו,"
"הוא קרא לי כלבה." היא נהמה וקולטון הצמיד אותה אליו.
"תירגעי." לחש לה ובחן אותה. הוא נשק לצד ראשה ואלה הסתובבה כך שהיא הסתכלה עליי. נשקתי לשפתיה והיא חייכה. "יש לך טעם של בירה."
"גם לך, ואת כל-כך סקסית ככה." היא צחקקה וחיבקתי אותה. "אני רוצה לדבר עם מיה רגע, ריס. זה בסדר מצידך?" הנהנתי והלכנו לכיוונה, שם גם אית'ן היה והם דיברו.
"אני צריך לדבר עם ריס." אית'ן אמר למיה והסתכלתי עליהם בבלבול. "על מה?" שאלתי בזמן שמיה בחנה אותנו, בעיקר את אלה שחייכה אליה חיוך מתוק.
"לא כאן. בוא נצא רגע החוצה," הנהנתי. "אני אחזור עוד מעט, בייבי." לחשתי לאלה ונשקתי לראשה.
אני ואית'ן יצאנו החוצה והוא הדליק סיגריה. הדלקתי גם אחת ובחנתי אותו. "הקונסיליירי שלי בגד. רצחתי אותו." הוא אמר והסתכל קדימה. "בכל מקרה, אין לי קונסיליירי עכשיו. אתה נראה כמו מישהו שאני יכול לסמוך עליו, ועל-פי מה שאני יודע אתה עוסק במחשבים – וזה יעזור לי מאוד."
"אתה מציע לי להיות הקונסיליירי שלך? בקנדה?"
"כן. אני ומיה נוסעים מחר. אלה תוכל לבוא איתך." הנהנתי בהבנה. "אז? אתה מוכן להיות הקונסיליירי שלי?"
"כן, אני חושב... אני לא ממש- זאת אומרת-"
"אתה תלמד לאט את התפקיד, ריס. אני מבטיח לך. אבל זה קטן עליך. אתה נראה כמו מישהו קשוח מספיק בשביל לעמוד בלחץ של זה." הנהנתי פעם אחת ושאפתי מהסיגריה.
לאחר עוד קצת זמן בשקט נכנסנו פנימה. אית'ן מיהר והצמיד את מיה אליו ונישק את הלחי שלה. "הוא כן, מיה." אלה אמרה והלכנו. בחנתי אותה בבלבול. "כלום, משהו בינינו. הסכמת? אנחנו עוברים לקנדה?" הנהנתי והיא חייכה ונישקה אותי.
"יופי! עכשיו אני אוכל להיות עם מיה עוד פעם. אבל... מה עם קים וקולט? אנחנו לא נוכל להיות איתם?"
"אני מאמין שהם יבואו אלינו ואנחנו אליהם. אל תדאגי, אנחנו נדאג לדבר איתם כל יום, טוב?" היא הנהנה אבל נראתה קצת מאוכזבת וזה גרם לי להיאנח. "אם את לא רוצה אנחנו נישאר כאן."
"לא. לא! ברור שלא. אל תדאג. אנחנו נעבור ונדבר איתם בטלפון. הכל יהיה בסדר." הנהנתי והסתכלתי בעיניה. "כן, בדיוק." לחשתי. קיוויתי שהיא לא משקרת. לא רציתי שהיא תיפגע מהמעבר. אם היא לא תסכים אני אוותר על זה בלי למצמץ אפילו.
אני אוהב אותה.